פרק 31 פרק אחרון

2.3K 129 218
                                    

כבר יומיים מאז שלואי עזב, הלך ולא הותיר כלום מאחור המנהלים כבר לקחו אותנו לשיחה והסבירו שלואי עזב סופית את הלהקה למרות שידענו את זה מלואי זה עדיין היה שוק בשבילנו כי עכשיו זה חתום וזה ברור שלואי לא הולך לחזור.
אנחנו נמצאים בחדר שותקים ומבטנו מושפל למטה לאף אחד אין מה לומר.
אף אחד לא מדבר כולנו עסוקים במה עושים עכשיו איך ממשיכים הלאה בלי לואי.
זה הכה אותנו ממש קשה יותר קשה מזאין מחמישה בנים הפכנו לשלושה.זה לא נתפס.

"אני עובר לתא הקולי כל פעם" נייל נאנח וניתק אל הפלאפון אחרי שניסה להתקשר ללואי מאה פעמים.
או שהוא החליף מספר או שהוא חסם אותנו.
"תפסיק לנסות נייל זה לא ברור לך שהוא לא רוצה אותנו" ליאם אמר בכעס.
ליאם עדיין כועס אל לואי הוא ממש טעון אליו כי הוא לקח קשה את העזיבה של זאין ועכשיו לואי זה יותר מידי בישבלו והוא לא יודע איך להתמודד עם זה אז הוא מחליט להוציא את זה בכעס.

האמת היא שאני פחות כועס אני פשוט מאוכזב ומבולבל איך הוא יכל לעזוב אותי.. אותנו ככה זה לא מתאים לו ההתנהגות הזו.
הוא הכי נזף על זאין שהוא עזב ואז הוא מחליט לעזוב שקשה לו.
האמת שאין לנו מושג באמת מה עובר עליו וכנראה שלא נדע אף פעם כי לואי ניתק כל קשר אלינו כל דבר שיחות,הודעות,מיילים הכל.
זה פוגע שאחרי 5 שנים של עשייה ביחד הוא פשוט מנתק אותנו מהחיים שלו.

"ליאם אל תכע-" קוטעתי על ידי מישהו שנכנס בדיוק לדלת הוא נראה כמו שליח.
הוא הביט בנו ומכתבים היו בידיו אולי הם מלואי?

"ליאם פיין" הוא אמר ונתן לליאם מכתב ששמו כתוב עליו הבטתי על הכתב וזהתי מיד זה כתב ידו של לואי.
"נייל הורן" הוא הושיט לו גם מכתב שיגיד את שמי אני מקווה שלואי כתב לי גם.

"מקס" הוא אמר אך מקס לא היה כאן אז אני לקחתי את המכתב במקומו.
הבטתי בו מחכה שיגיד את שמי "ואחרון הארי סטיילס" הוא אמר מושיט לי גם את המכתב חטפתי ממנו במהירות את המכתב.

"זה מלואי" אמרתי לבנים שלא הבינו מה זה.
ראיתי את הבנים פותחים את המכתבים וקוראים אותו בשקט.
העניים שלהם זזות לאט לאט עוברות על כל מילה שכתובה שם.
ליאם החל לדמוע בשלב מסיום וגם נייל הם סיימו לקרוא והביטו אחד בשני.
"הוא.. הרגיש כל כך אבוד" ליאם אמר בקול חנוק.

נייל ניגב את עיניו "היינו צריכים להיות שם יותר בישבלו" נייל אמר ועוד דמעות ירדו על פניו ובכי יצא מפיו, ליאם ישר קם וחיבק את נייל.
"אתה לא קורא את שלך?" ליאם הביט בי

"אני אקרא יותר מאוחר" אני רוצה להיות לבד שאני קורא את זה, זה רגע אינטימי שלי עם לואי גם אם הוא לא פיזי נמצא לידי.
ליאם הנהנן לעברי והמשיך לחבק את נייל שעדיין בוכה.

"זה ברור מה שהולך לקרות נכון ?לנו?" ליאם שאל את השאלה שעברה לכולנו בראש.
הנהנתי אליו "כן הלהקה הזו לא תמשיך בלי לואי וזאין זה פשוט לא כמו פעם" אמרתי בקול רועד ודמעה נפלה על פניי.

Your Touch- L.S ✔Where stories live. Discover now