Lia & Roei

פרק 16

נקודת מבט - רון (אח של ליה)

יואו אני לא מאמין שאחרי הרבה זמן אני אחזור הביתה לראות את ליה.

בואו אני אסביר לכם,

טסתי לניו יורק לכמה שבועות בשביל לטפל בכמה דברים והיום חזרתי.

פתחתי את הדלת.

"ליה" צעקתי ולא הייתה שום תשובה.

התחלתי להילחץ, אין עכשיו לימודים זאת חופשת האביב (הסיפור כביכול מתרחש באמריקה) אבל היא אמרה שהיא תהיה בבית.

"ליה" צעקתי שוב ועוד פעם לא הייתה שום תשובה.

עליתי ולחדר שלה וניסיתי לפתוח אותו.

הוא היה נעול.

"ליה" צעקתי ודפקתי על הדלת חזק.

"ליה" חזרתי על הפעולות כמה פעמים עד ששמעתי את המנעול נפתח והדלת נפתחה.

נקודת מבט - ליה

שמעתי שקוראים בשמי אבל התעלמתי והמשכתי לישון עם רועי.

הפעם שמעתי שצועקים את שמי יותר חזק ודופקים על הדלת שלי חזק.

נאנחתי בעייפות והורדתי את רועי ממני, שבעצם היה אתגר בשבילי כי אני רזה והוא מפותח עם מלא שרירים.

בדיוק כשבאתי לקום מהמיטה הרגשתי יד מושכת אותי ונבהלתי אבל הבנתי שזה רועי.

ציחקקתי.

"לאן את חושבת שאת הולכת?" רועי שאל אותי בקול צרוד ועמוק שכל כך עשה לי את זה ומשך אותי לשכב מעליו.

"מישהו דופק בדלת אני כבר באה" אמרתי ונישקתי את שפתיו פיקה (נשיקה יבשה) וקמתי והוא שוב משך אותי.

"זה כל מה שאני מקבל?" שאל אותי בפרצוף עצוב מזוייף וציחקקתי.

"נו אני דקה באה" אמרתי וקמתי ממנו בפעם השנייה והפעם הוא לא משך אותי וחזר לישון.

פתחתי את הדלת וראיתי את רון!

"רונוש" אמרתי וקפצתי עליו בחיבוק.

"מתי חזרת?" שאלתי אותו.

"עכשיו" אמר וחיבק אותי בחזרה.

התנתקנו מהחיבוק ונזכרתי ברועי.

מיד ירד לי החיוך ורון שם לב לזה.

"מה קרה חיים שלי?" רון שאל אותי.

"א..אני צריכה לספר לך משהו" אמרתי בגימגום קל.

"אוקיי תספרי לי" אמר בלחץ.

"בוא למטה לסלון" אמרתי וירדנו לסלון.

נשמתי עמוק.

"אתה שמעת במקרה על החתונה?" שאלתי את רון.

הוא נאנח.

"כן.." אמר והחזיק את ראשו בין שתי ידיו.

"אנחנו נצטרך להתחתן עוד שלושה חודשים לפי מה שהבנתי ו..-" אמרתי וקטעתי את עצמי וגירדתי מעט בראשי.

"רועי ואני ביחד" אמרתי בשקט.

"מה?" שאל רון כי כנראה לא שמע כי אמרתי את זה בשקט.

"אני ורועי ביחד" אמרתי קצת יותר ברור.

"אה... אוקיי" אמר.

"אין לי בעיה אבל אני רוצה לדבר איתו, אני אתקשר אליו" אמר והוציא את הטלפון.

"לא" אמרתי.

"מה? למה?" שאל.

"כי הוא פה למעלה, בחדר שלי" אמרתי וגירדתי בראשי במבוכה.

"מה זה? אתם שכבתם?" שאל אותי וקם מהספה.

"לא לא! אל תדאג אני עדיין בתולה" אמרתי וצחקתי.

"פשוט נירדמנו ביחד, זה הכל" אמרתי וקמתי גם אני.

"חכה אני אעלה אליו להעיר אותו ושירד למטה" אמרתי ועליתי לחדרי.

"מאמי" אמרתי וניערתי אותו.

"מה?" שאל בקול צרוד עם עיניים עצומות.

"סיפרתי לרון לגבי הזוגיות שלנו והוא רוצה לדבר איתך" אמרתי.

"אה, והוא כבר ידע על החתונה מההורים שלנו" אמרתי.

"טוב אני קם" אמר וירדנו לסלון ביחד.

"טוב אני בנתיים הולכת להתקלח אז דברו ביניכם בנתיים" אמרתי וברחתי משם.

עליתי לחדר שלי והתקלחתי.

סיימתי אחר רבע שעה.

מרחתי קרם גוף בריח וניל ולבשתי פיג׳מה.

הצטלמתי והעלתי לסטורי.

החלטתי להישאר עוד טיפה בחדר ולראות סרט בנטפליקס.

הדלקתי את הטלוויזה והפעלתי נטפליקס ונכנסתי לקטגוריה של הסרטים.

בחרתי לראות "לכל הנערים שאהבתי" (ממליצה בטירוף סרט מושלם וגם יצא לא מזמן הסרט השני).

לאחר שעתיים

סיימתי לראות את הסרט וכיביתי את הטלוויזה והלכתי לישון כי כבר היה ערב ואפילו שישנתי מהצהריים עד הערב אני עדיין עייפה.