נ.מ הארי
לאחר שנגמר הקיץ פרסי חזר הביתה.(יש) וגם יש לנו יותר זמן ליהיות ביחד בגלל ששחררו אותו יותר מקודם מהמחנה.(סופר יש) אז לאחר שפרסי נכנס לבית ישר רצתי אליו וחיבקתי אותו."תראה איך גבהת בקיץ."הוא אמר לי בחיוך רחב נראה שלופין שמע אותו וירד לראות אותו."אני רואה שמישהו ממש שמח מה כבר קרה בקיץ בוא שב ספר לנו הוא אמר." פרסי הינן וישב ליד לופין ואני ישבתי ליד פרסי הוא סיפר לנו על המחנה ומה הוא עשה שם.(ה.כ אני מזכיר שהארי לא יודע מה באמת קורה במחנה מה שפרסי מספר זה על דברים כמו במחנה קיץ רגיל).ולאחר שסיפר הרבה הוא ניסה לומר משהו זה הלך בערך ככה."יש לי... מה יש לך שאלתי יש לי ח... הוא ניסה לומר שוב ונראה שהוא מתחיל להסמיק. יש לי חברה בשלב הזה הוא כבר היה ממש אדום. או זה נפלא אמרתי כן. הוא אמר ונראה שלופין רק חייך אליו והוא ישר עלה לחדר עם התירוץ. אני צריך לעשות משהו." בשלב הזה חשדתי מה כבר הוא היה צריך לעשות. וראיתי שלופין קם לחדרו ניצלתי את ההזדמנות הזאת כדי ללכת לחדר שלי ושל פרסי. לא פתחתי את הדלת אלה רק האזנתי מבחוץ התחלתי לשמוע דיבורים."היי ילדה חכמה פרסי אמר היי מוח אצה השיבה לו הילדה. רגע איך הם מדברים שאלתי את עצמי. סיפרתי לאחי .פרסי אמר למי שאני משער כחברתו. אוקיי איך זה היה בסדר שאלה חברתו של פרסי בסדר גמור דווקא". באותו שנייה בטעות דרכתי על קרש רופף שהשמיע רעש. מיד השיחה הפסיקה ושמעתי צעדים באתי לרוץ להתחבא אבל אז בדיוק פרסי ראה אותי מנסה לברוח."אתה התחבאת כאן הוא שאל בקול כועס. איך לעזאזל דיברת שאלתי. זה לא עניינך וסגר את הדלת אבל לא נעל כי זה החדר שלנו". לאחר כמה דקות נכנסתי לחדר ומצאתי את פרסי יושן גם אני נכנסתי לישון. שאר השבוע עבר בסדר לא דיברנו על השיחה הסודית הזאת של פרסי כל השבוע. הלכנו לסימטאת דיאגון קנינו דברים והלכנו לבית ספר סוף סוף. הנסיעה הייתה
נחמדה ולאחר שיצאנו מהרכבת ראינו את הרמיוני והלכנו לכרכרות שהגענו לכרכרות פרסי שאל משהו."מישהו יודע מה זה הסוסוים האלה.כולנו הסתכלנו עליו במבט שואל. לא משנה הוא אמר." הגענו לבית ספר אכלנו את הסעודה הראשונה לשנה דמבלדור הכריז על גביע האש ועל התחרות כול תלמידי השנה הגבוה שמחו ומשם הלכנו לישון.
-------------------------------------------------------------------------
מעבר מאוד מאוד מגניב של זמן לרגע שבו סדריק והארי תופסים את הגביע ומגיעים לבית הקברות שבו ולדמורט חזר לחיים בנתיים קחו אימוג'י🧙♂️
___________________________________________________
ברגע הזה הייתי בקרב שרביטים נגד וולדמורט שחזר לחיים וראיתי סוג של רוחות כחולות של ההורים שלי ושל סדריק הם גרמו לאוכלי המוות ולוולדמורט לא לראות אותי לכמה שניות. בזמן הזה לקחתי את הגביע עם הגופה של סדריק חזרה לאמצע יציע האוהדים. התחילו תרוהות שמחה בזמן שאני בכיתי לאט לאט שמתי לב שהשמחה מפסיקה. ומשם זה עובר לשוק ושמתי לב שמישהו מנסה להרים אותי וראיתי שזה מודי שלקח אותי חזרה לבית ספר. ובזמן הזה ראיתי את פרסי הולך אחרינו. לאחר שהגענו למשרד של מודי הוא התחיל לדבר אליי ואז הוא בא לשתות מהבקבוק שלו אבל הוא היה ריק. הוא הלך לקופסאה וגם היא הייתה ריקה. ושמתי לב שמודי מתחיל להשתנות. רגע כל הזמן הזה היה למודי שיקוי פולימצי. והוא התחיל להשתנות והוא ניסה לתקוף אותי ובאותו רגע נפרצה הדלת. ובכניסה עמדו דמבלדור מקונגל סנייפ ופרסי. הארי זוז משם אמרה לי מקונגל ורצתי ישר לפרסי ומסתבר שמי "שמודי" היה בעצם אוכל מוות ובתיבה שלו היה מודי האמיתי. לאחר כל האירועים האלה חזרנו הביתה אחרי הלוויה לסדריק דיגורי ולא ציפיתי מה עומד לקרות לי בקיץ.
___________________________________________________
טוב זה היה הפרק מקווה שנהנתם ואני מאוד עצוב
***אזהרה ספוילרים לספר שבע של הארי פוטר***כי דובי מת וזה היה עצוב
טוב זה היה הפרק מקווה שנהנתם תפרגנו בכוכב
עד הפעם הבאה
נתנאל
YOU ARE READING
הארי פוטר ופרסי ג'קסון אחים?! (הסתיים)
Fanfictionכל הזכויות שמורות לריק ריירדן ולג'יי קיי רולינג וחץ מהעלילה של הסיפור -=+=- *אזהרה* זה הסיפור הראשון שלי סליחה מראש אם הכתיבה לא טובה אשמח להערות ולטיפים מקום 10 פרסי גקסון 6/1/2021