Boy friend - Liam Payne and Harry Styles [Hebrew]

Chapter 6 - It's back

החנתי את הרכב בחניה מול הבית ונכנסתי פנימה.

היה שקט, אף אחד לא היה בבית, כנראה היו להם תכניות לסוף השבוע.

לקחתי פתק ועט מליד המקרר והתחלתי לכתוב:

"הארי לא נותן לי שום קצה חוט שיקשר בינינו לאבא שלו. אנחנו חייבים לקחת את הכסף ממתחת למזרן המיטה שלו למרות הכל.

מצטערת על האכזבה.

אני יוצאת, אחזור יותר מאוחר, הפלאפון איתי.

אוהבת קנדל ♥".

תליתי את הפתק על המקרר, במקום בולט, שלא ידאגו ויצאתי למכון כושר.

נקודת המבט של לואי:

חזרתי הביתה מניח את המפתחות של הרכב על השולחן, מוציא נישנוש מהמקרר לאכול, להעסיק את עצמי.

אני מתחיל למצוא אוכל כתחביב, מה שלא טוב לפיגורה ולגזרה אבל נתמודד.

אני אאשים את נייל בכל מקרה.

הוצאתי חפיסת שוקולד לא גמורה וכשסגרתי את המקרר ראיתי פתק שקנדל השאירה לנו.

אני מתחיל לרחם עליה ולדאוג לה, כל המצב הזה שהיא נמצאת בו הוא לא פשוט.

גם סרטן, גם חבר בכלא ולימודים שהיא בקושי נוכחת בהם והכל לילדה אחת קטנה.

היא ממש מרוחקת מהשאר בזמן האחרון וזה מדאיג אותי מאוד.

היא לא יוצאת לי מהמחשבות.

לא לואי!! היא החברה של החבר הכי טוב שלך!

סתום את הפה ותתחיל לבלוס!

נקודת המבט של קנדל:

נכנסתי לחדר כושר.

החלטתי להוציא את העצבים שלי על כך ששיקרתי להארי על משהו, במקום להרגיש אשמה.

"זה על זה ששיקרתי לאהבת חיי" אמרתי ונתתי בוקס לשק איגרוף.

"זה על זה שאני מתוסכלת" נתתי בעיטה.

"זה על זה שיש לי סרטן" נתתי עוד אגרוף.

"זה סתם כי בא לי" נתתי עוד בעיטה.

"וזה כי אני הולכת למות" רציתי לתת עוד בעיטה, אבל זה חזר.