Eyes and Lips (and a Good Dick) - Completed

Chapter 5 - Kalinx

״לינק,״

״כן, דארלינג?״ אני ממשיך לדפדף בין דפי הספר, כאילו מנסה להוציא ממנו תקציר, אפילו שכבר קראתי את התקציר.

״הממ... אני מעדיף את הכינוי ׳אדוני׳, אבל גם ׳דארלינג׳ זה בסדר.״ הוא תופס בירך העירומה שלי, מפריד אותה מהרגל השנייה.

אני מניח את ידי על שלו; אצבעותיי מחליקות על גב כף ידו וחוזרות לספר. ״מה?״

״אני חרמן בטירוף.״

״אוקיי, ו-? אתה יכול לאונן, אתה יכול לזיין אותי, רק תן לי לקרוא.״ אני מעביר לעמוד הראשון, מגיע לתוכן העניינים. אני מעביר את הדפים עד שמגיע לעמוד של הפרק הראשון.

נשימותיו פתאום מורגשות על אוזני. אני מהדק את לסתי לשנייה ומשחרר נשיפה לא נשמעת מאפי. הוא לוחש לאוזני, ״בוקסר, בייבי.״ הוא נוגע במפשעתי ולוחץ עליה.

אני מעט קופץ, גונח ונושך את שפתיי. כן... עכשיו אני כבר לא אצליח להתרכז בספר. לא עד הסוף לפחות. ״אני חושב שאתה צריך לנקות אותי, אין לי מושג עד כמה אני נקי.״ אני משעין את ראשי אחורנית. אני סוף-סוף מתחיל לקרוא.

׳אפריל

התור בבית הקפה הזדחל לאיטו, אבל ידעתי שאגיע בזמן אל זירת ההחלקה.-׳

״אה, לא, אני רוצה מציצה. הזין זה רק בשביל להסתכל עליך.״

״לך על זה.״

׳-השבוע הזה היה מסוג השבועות שפשוט הכול מסתדר.׳

הוא מוריד ממני את הבוקסר בגסות כזו שלשנייה אני חושב שהוא הולך לקרוע אותו.

איברי, החצי עומד בגלל ההתגרות המזדיינת שלו, מקפץ מעט לאחר שהבוקסר כלא אותו בפנים.

׳במהלך סוף השבוע קבוצת ההוקי שלי-׳

״מממ, אתה כל כך סקסי.״ שפתיו נצמדות לאזור הרגיש מאחורי אוזני. אני מעט מסיט את ראשי כדי לאפשר לו יותר גישה. איברי מגיב בהתאם למגע שלו. ״אתה גורם לי להיות קשה יותר ממה שאני, בייבי.״ הוא לוחש, נושך קלות את תנוך אוזני.

הו, אלוהים...

׳ניצחה בשני סבבים של-׳

אני נושך את שפתי התחתונה ומנסה להתרכז בכתוב, אבל כל מה שאני רואה זה הרבה יותר מדי אותיות.

הלב שלי מגביר את קצב ועוצמת פעימותיו, וכל הדם שהוא מפמפם הולך היישר למקום אחד בלבד: הזקפה ההולכת וגדלה שלי. הנשימות שלי הופכות לחדות ומאומצות יותר והפה שלי מתייבש. אני מנסה לנשום ולהתרכז, אני באמת מנסה, אבל אני לא מצליח.

אני שונא את זה, הוא יכול לחרמן אותי מנשיקה במקום רגיש, ואופס, הנה, יש לי זקפה.

״אתה יכול בבקשה- אָה -״ אני גונח כשהוא נושך קלות את צווארי. זה לא חזק בכלל, זה רק לשם ההתגרות ושנינו יודעים כשאחד מאיתנו חוצה את הגבול. ״בבקשה, הפסק להתגרות - שיט!״ אני סוגר את הספר ומעיף אותו על השידה. אני שומע אותו נופל ומתעלם מכך לחלוטין. אגרופו של גרייסון מתחזק סביב זקפתי בזמן ששפתיו מנשקות כל פיסת עור קיימת של צווארי.