Eyes and Lips (and a Good Dick) - Completed

Chapter 4 - Grayson

שימו לב לכתוב בסוף הפרק, ב-A/N, ותענו (: זה חשוב (:

ולפרק:

לא ידוע: ׳האם ההצעה עדיין תקפה?׳

אני נושך את שפתי לשנייה.

אני: ׳לא.׳

האגודל שלי עושה סיבובים באוויר לפני ששולח את ההודעה.

אני מניח את הטלפון שלי לצד השידה.

לינק שוכב על בטנו, כאשר היא צמודה לצד גופי וזרועו מונחת על החזה שלי; אצבעותיו נחות על כתפי הימנית כשראשו מונח על כתפי השמאלית.

אני לא חושב שאי פעם ראיתי אותו כל כך רגוע ושליו, כמו עכשיו. לרוב הוא חרמן, או סתם אדיש. מדי פעם הוא עצבני. אני אוהב לראות אותו רגוע - כשהריסים הארוכים שלו נחים על הלחיים שלו, הנמשים שלו כמעט זוהרים, השפתיים הדקות והיפות שלו פרודות אחת מהשנייה וכל שריריו רפויים.

הלוואי שלא הייתי צריך ללכת לעבודה. הייתי מעדיף להישאר כאן לנצח, אבל הייתי מעדיף את זה יותר כשהוא מחבק אותי מרצונו המוחלט, ולא מתוך שינה.

גבותיו מתכווצות מעט ומזדקפות מיד לאחר מכן. שפתיו זזות מעט. כל גופו קופץ והוא מתעורר.

״לינק? אתה בסדר? קרה משהו? על מה חלמת?״ אני מניח את ידי על לסתו, אשר מתהדקת ברגע שמגעי נוחת עליה. לבי מאיץ את פעימותיו כשהפחד נופל עליי.

״אני-״ קולו צרוד ועמוק יותר מבדרך כלל. זה סקסי כל כך. ״אני בסדר, לא זוכר על מה חלמתי.״ אצבעותיו מתהדקות סביב כתפי.

באופן לא מודע, אני מצמיד את גופו העירום לשלי עוד יותר. הפלא ופלא, אין לו זקפת בוקר. ״אתה בסדר? אתה רוצה שאישאר איתך?״ אני מלטף את גבו התחתון; קצות אצבעותיי מתחככות כנגד העור הרך שלו. הוא מושלם. ואני לא מדבר על העור שלו.

״איזה יום היום?״ הוא מתרומם באיטיות ומתיישב על ישבנו. השמיכה נופלת לקצות ירכיו, חושפת מעט את משפעתו הנקייה כמעט לחלוטין משיער וחלק קטן מאיברו. אני באמת לא יכול שלא לשים לב לזה.

״אממ, רביעי.״ אני לוקח את הטלפון שלי מהשידה, רואה שלוש הודעות נוספות מאותו גבר לא ידוע. אני מתעלם מכך לחלוטין ומביט בתאריך וביום. כן, אתה לא מעניין אותי. ״כן,״ אני מלטף את ירכו בהיסח דעת, ״עשרים-וארבעה ביולי, יום רביעי.״

״אלוהים אדירים,״ הוא משתנק, ״זה- עוד שבוע יש- אלוהים.״

אני מתרומם לישיבה מולו. ״מה, לינק, מה יש עוד שבוע?״ אני מניח את ידי על לסתו.

״יום ההולדת שלה… יום ההולדת של סקיילר…״ החזה שלו עולה ויורד בכבדות ובמהירות מספר פעמים.

״מי זו סקיילר, לינק?״ שתי ידיי כעת תופסות בפניו בזמן שאני נותן למבט שלי לחדור ולהעמיק לחומות הבהירות שלו.