Eyes and Lips (and a Good Dick) - Completed

Chapter 3 - Kalinx

״גרייסון- אדוני, אני- פאק!״ אני צועק, מתחרפן מהעובדה שאין לי את האפשרות לגעת בעצמי כי הידיים שלי אזוקות ומחוברות לרגליי האזוקות גם כן. ״גרייסון- פאק!״ אני קורא כשהוא פוגע בנקודה ההיא פתאום, כאילו מכוון במיוחד אליה.

הוא תופס בשיערי באלימות, דוחף את עצמו כנגדי בחוזקה. ״אתה-״ דחיפה ויציאה. ״-שייך-״ דחיפה נוספת כנגדי, היישר על הנקודה. גניחה חזקה נפלטת מבין שפתיי אוטומטית. אלוהים! ״-לי.״ הוא מניע את מותניו בתזוזה קבועה וחזקה, גורם לעורות שלנו להתנגש וליצור צליל סטירה. ״אתה מבין את זה, קאלינקס? אף אחד לא יזיין אותך כמוני.״ הוא תופס בשיערי, מושך בו ודוחף את ראשי עמוק לתוך הכרית.

הגניחות שלי עמומות; בקושי נשמעות.

הוא הופך אותי על גבי; רשרוש מתכת קצר נשמע באוזניי. הוא לוקח את פרקי כפות ידיי ומשחרר אותן אחת מהשנייה ומרגליי, אשר נשארות פשוקות לרווחה.

אני משחרר נשיפה חלושה, ממקם תוך שנייה את ידי הימנית על איברי, משפשף את עצמי בחוזקה. הוא ממשיך לזוז כנגדי ולהידחק עמוק-עמוק לתוכי. ״פאק- אתה, אתה כל כך פאקינג עמוק!״ אני תופס בסדין תחתיי, מאגרף אותו עם ידי השמאלית.

גרייסון פוגע בנקודה ההיא שוב, ושוב, ושוב, ושוב ושוב. ״פאק- אָה, פאק. לעזאזל, לעזא-״ הוא דוחף את עצמו עמוק-עמוק לתוכי ולא זז. גניחה עמוקה וגרונית פורצת מבין שפתיו. חמימות קלילה מורגשת בתוכי; הוא גמר.

אני משפשף את זקפתי חזק יותר וחזק יותר. עיניי, העצומות ממילא, נעצמות חזק יותר, והשפשוף הופך למהיר יותר ויותר. זה הופך לכואב כשאין יותר רטיבות. ״ג׳-ג׳ל, ג׳ל!״ אני צועק, מטיח את מותניי מעלה-מטה כנגד איברו, מעיף את רגליי לכל עבר ומאגרף ביד החופשית שלי את הסדין. אני מייבב בגניחות חזקות, כמעט בטון של בכי.

הלחץ בבטני נבנה ומתחזק בכל שנייה ובכל חיכוך. הלב שלי כמעט מגיע למצב של רטט חזק - כמו של ויברטור, הייתי אומר -, אני מתנשף כאילו אני רץ מרתון והריאות שלי צורחות.

משהו קר נוחת על עטרתי; ג׳ל הסיכה. אני מורח אותו על הכיפה ועל שאר איברי ומחזק את לפיתתי בעצמי. הגניחות שלי - הנוצרות עקב החיכוך של ידי כנגד איברי ודחיפות ישבני כנגד איברו ה(כבר לא כל כך) קשה של גרייסון - מתחזקות ומתחזקות עד כדי צרחות. ״פ-א-ק! אני גומר, פאק, פאק, פאק, פאק, פאק, פאק-״ הלחץ משתחרר סוף-סוף ומתזים מהירים וחזקים נוחתים על החזה שלי. ״הו, אלוהים!״ אני כמעט צורח, מרגיש את ירכיי רועדות כמעט עד רטט.

כיסוי העיניים נמשך מעל ראשי בעדינות. לוקח לי זמן להתרגל לאור. אני ממצמץ בכבדות.

אני לוקח את המגבת, מנגב את החזה שלי מהזרע של עצמי. נהדר. אני שונא את זה כשזה ניתז עליי ולא על המגבת. איכ. דוחה.