הקרב הסופי-חלק 3

498 26 13
                                    

נ.מ פרסי
לאחר הלילה הסועק שהיה אתמול עם ההודעה של גאיה לא יכולתי לישון כל הלילה. רק ניסיתי לחשוב אם אנחנו מוכנים וחשבתי גם אם אמנתי אותם טוב לקרב. והנה הגיע הבוקר קמתי מת מעייפות אבל הייתי צריך לארגון את המחנה. היינו צריכים למצוא סגנון לחימה אם זה רומי שמסודר או שלנו שפשוט תקוף כפי יכולתך. בסופו של דבר החלטנו להתחיל בשורות ואז להתפצל.אז התאמנו על הסוג לחימה הזה וזה היה בהתחלה קשה כן. אבל לאחר ניסיונות הצלחנו. והנה אנחנו בארוחת צהריים דרוכים ומוכנים לקרב. כל מי שהיה במחנה היה עם שריון והנשק שלו בין אם זה קסום או על המכנס או על הגב.עוד היתרון שהיה לנו זה שניקו כבר לא התעלף אחרי מסעות צללים ואו שיגור הרבה שלדים והרופא שלו ויל אישר לו להילחם.לאחר ארוחת הצהריים ההתקפה עדיין לא הגיעה אז הסתובבתי במחנה. ראיתי המון זוגות ביחד כי אתם לא יודעים אם תמותו או לא(איזה חיובי אני).אז הלכתי לשבת טיפה מול הים. לאחר כמה דקות של ישיבה אנבת באה לידי."אז אתה מוכן לקרב" אנבת שאלה אותי."כן אני מוכן לנצח כן להפסיד לא."פרסי בבקשה אל תמות לי"אנבת אמרה לי."אל תדאגי אני לא ימות". וברגע זה הכול היה יכול לקרות היה נוחת מטאור אבל עדיין הייתי מרוכז בנשיקה הזאת שאנבת נתנה לי. זאת הייתה נשיקה טובה ואמיתית אבל כמובן שגאיה מעצבנת והאזעקה הופעלה.ישר אני ואנבת התנתקנו היא הייתה די אדומה אני פחות וישר רצתי לקרב. שהגעתי לשם לא האמנתי זה היה צבא ענקי.גם הענקים היו שם.שמתי לב שממש רחוק יש להם סוג של מחנה להיות בו. התחלתי להתפלל לאבא שלי שיבוא לעזור לנו כי בכל זאת ענקים אתם יודעים.כל החיילים עמדו מרוכזים בשורות גדולות מאוד והיינו מוכנים לקרב. תוך רגע כבר רצנו למפלצות והתחלנו להילחם.שיספתי כל מפלצת שהייתה מולי לא משנה איזה סוג היא.ומה שקרה היה מדהים בין רגע היה ממש פתח בעננים. וראיתי שתיים עשרה מרכבות יורדות מהשמיים ומתקדמות לענקים. כל אל אולימפי נלחם עם הבנים שלו נגד הענק שלו וזה היה קרב מדהים.ואני דווקא חייב לציין גם בני אפרודיטה נלחמו טוב. ואז שמתי לב לדבר הכי גרוע שקרה לנו.להרמס נפלה טיפה של דם על הרצפה והיה בתוכי את הפחד שגאיה עכשיו תבוא. בדקה הראשונה לא היה כלום אז הייתי רגוע טוב כמה שאפשר להיות רגוע בקרב. אבל לאחר עוד דקה האדמה התחילה לרעוד יותר חזק ויותר חזק. ושמתי לב לכמה ביתנים נופלים במחנה מרחוק. ראיתי כמה מפלצות בורחות למרות שהם היו בערך 20 לאחד כן.ובין רגע דמות התחילה להתגבש מאדמה."אז את מי נהרוג קודם"גאיה אמרה בקולה הזדוני. בין רגע בערך 20 חניתות אדמה הרגו 20 חניכים הייתי עצבני. ומה שעוד יותר עצבן אותי זה שהיא העיפה את פרנק ואני לא הייתי בטוח אם הוא ישרוד.אבל מה שהכי עצבן אותי זה שהזמן נעצר. ראיתי את החנית של גאיה ננעצת בגופה.שמעתי קולות תדהמה אני גם בטוח שאיזה אלה בכתה.אני לא האמנתי למה שראיתי אבל אני כן הבנתי מה קרה...
___________________________________________________
אז זה היה הפרק מקווה שנהנתם מצטער על המתח יתר אבל אם נהנתם אז בבקשה תתנו כוכב
עד הפעם הבאה
נתנאל

פרסי ג'קסון וכוחות האופל-כרך 1 (הסתיים)Where stories live. Discover now