"היי תקשיבי, סליחה, באמת סליחה."
אני מרימה אליו מבט ומטה את הראש הצידה. יופי שעכשיו הוא מבקש סליחה.
"אנחנו יכולים לא לדבר על זה אם בא לך, להתעלם, לפתוח דף חדש."
בטח, אני חושבת לעצמי. זה לא עובד ככה. "לא. אנחנו צריכים לדבר על זה." אני קובעת.
הוא מופתע, אבל רק לרגע, ואז הוא נשען לאחור. "בסדר, בואי נדבר."
"מה שהיה שם…" אני ממלמלת ומחכה לרגע שבו הוא יקטע אותי.
"מה שהיה שם היה משחק של ילדים קטנים וזהו." הוא מביט בי כמחכה לאישור.
אני מחבקת את עצמי. "כן."
"תראי, אין שום דבר רע בלהיכנס למחשב של ההורים ולראות קצת דברים." הוא מתכוון למחשב של ההורים שלו, במחשבים של ההורים שלי אין סיכוי למצוא דברים כאלו. לא היה, לפחות לא אז, עכשיו אני כבר לא יודעת מה יש להם או אין להם ואם בכלל יש להם מחשבים.
"צודק, סתם סקרנות של ילדים." אני אומרת.
"אבל תודי שהיה כיף." הוא קורץ.
אני משפילה את מבטי ורוצה להנהן, אפילו כדי להיות כנה עם עצמי. כן, היה כיף. אני חושבת לעצמי. הייתי עושה את זה שוב אם יכולתי, אבל בלעדיו.
"נו. תודי, תודי." הוא מתקרב אליי ואני לא מרימה את ראשי המושפל אלא מחבקת את עצמי חזק יותר. הוא מצחקק ואז מדגדג אותי באצבעותיו הדקות והארוכות. הוא יודע בדיוק איפה לדגדג, הוא מכיר אותי מאז שאנחנו בני שנתיים.
אני מרימה את ראשי ופתאום קולטת כמה קרוב הוא נמצא. "כן. אני מודה, היה כיף."
יד שמאל שלו עדיין על הזרוע שלי, היא עוברת לאורכה ובידו השניה הוא מנצל את קצוות השיער שנופלת על פני כדי ללטף את הלחי שלי תוך כדי שהוא מניח אגודלו מאחורי אוזני. "אפשר לעשות שחזור, את יודעת."
אני מצחקקת מעצם המחשבה ושותקת, רק מביטה בו בעיניים צוחקות. הוא רציני?
"אני רציני." כאילו הוא קורא מחשבות. הוא ממשיך ללטף את לחיי וזה נעים לי. הוא גורם לי להביט בעיניו ואז מקרב את פניו אלי ומנשק אותי. אני לא מופתעת כל כך, ונענית לו בזמן שהוא ממשיך לנשק אותי בלהט.
כשאנחנו נעצרים לרגע אני מצחקקת ואז מתרחקת ממנו קצת. אני בקושי יודעת איך להגיב. בכל חיי לא התנשקתי עם בחור, וזה היה כל כך שונה-
"מה קרה? מה מצחיק?" חיוך עדיין מתנוסס על פניו.
"סתם. וואו, אני צריכה ללכת."
הוא מהנהן. "נכון. בואי נלך לקחת את האורז והחלב."
כמעט שכחתי. אני הולכת בעקבותיו אל ביתן הקבלה, שם הוא גר. הוא מביא לי קילו אורז וליטר חלב ואני פונה לצאת משם וללכת לליאור. הוא לוקח את פני בידיו ונושק לשפתיי שנית. אני מחייכת לעצמי, הוא מברך אותי לשלום ואני יוצאת משם.
YOU ARE READING
חמה // 16+ // האנה בי קיי
General Fiction"כשאתה פורץ גבול אחד, אתה מאבד את כולם." אלכסנדרה מעיזה לראשונה מזה זמן רב לעזוב את חדרה הקטן, את משפחתה המפורקת ואת החיים האדוקים - לצאת לדרך חדשה. היא מנסה להשתחרר מהבושה, מהגבולות ומהצלב המרחף מעל ראשה. •תוכן מיני 16+ •פרקים ארוכים •טיוטה #2 הער...
