פרק 10

816 15 2
                                    

אלוהים. לא דיברנו הרבה זמן. ואני יודעת שאתה בטח כועס, ומאוכזב ושואל את עצמך האם שכחתי.

לא שכחתי אבא. הכל רק מסכות, הכל רק מגננות והכל רק תירוצים.

חשבתי הרבה על החוקים שלך ועל הספר שכתבת. ואני רוצה שתדע, שאני לא מסכימה איתך ושאני חולקת עלייך בהמון דברים. ואולי אני רק נערה פשוטה, ואין לי הזכות לחלוק על אלוהים אבל שתדע - אני באמת חושבת את זה מתור תמימות והרגשת חיבור חזקה אלייך. לכן גם אני מדברת איתך בגובה העיניים.

אם אתה שואל מאיפה האומץ, איך אני משווה את עצמי אלייך כשאסור, או בכללי מה פשר היעדר היראה שאופפת אותי בשיחה הזו, אז אני כאן כדי לתת תשובות. אני מרגישה שבזה אני מתעלה עלייך, כי אתה לא נותן תשובות, אני אהיה טובה ממך.

אני לא מצליחה להבין, את כל הציווים שלך. אתה מונע ממני כל כך הרבה דברים שאני רוצה, כל כך הרבה דברים שעושים לי טוב. כל החיים פחדתי מהעונש, שנאתי את עצמי על החטא המתוק שלי עם היד מתחת לשמיכה. אז למה? למה אני עדיין מאמינה בך?

אני אוהבת כל חלק בעצמי, ורוצה לי את הטוב ביותר. אבל קשה לי אבא, קשה לי כשאתה כל כך דוחה את בני באדם מכל זה. חייתי חיים שלמים של מצוות וקדושה ולא הרגשתי טוב ולא הרגשתי סיפוק, לא הרגשתי חיה בכלל. הרגשתי כאילו אני מבוזבזת לריק.

ועכשיו? לגעת בגברים האלו, לגרום לעצמי להרגיש את כל התחושות האלו בגוף. אני פתאום מרגישה חיה, פתאום מרגישה כאילו מישהו הוציא אותי מהחושך אל האור או הטעין אותי לפתע באנרגיה. אתה חייב לנסות את זה פעם, למצוא איזו מלאכית בשמיים. אתה לא מתאר לעצמך כמה טוב זה מרגיש.

למה כל הטוב הזה הוא חטא? למה לי לחכות ולשמור עצמי לאחד? אם זה מה שיקרה, אני לא אדע איך זה עם אחרים. אתה חושב שזה טוב יותר? אני לא.

אני סוף סוף מרגישה שיש לי מהות. אני רוצה להסתובב בכל העולם ולצעוק שיש לי מהות. יש לי מה שגורם לי לקום כל בוקר עם חיוך על הפנים, להחזיק את שאר היום בעבודה. זה זה. אני תוהה איך אף אחד עדיין לא המציא דת שכזו, שמבוססת כולה על מיניות ועל תשוקה. יש בזה כל כך הרבה, וכל כך הרבה שאני לא יודעת עוד. ואני רוצה, תאמין לי, אני כל כך רוצה.

ואני רוצה שלא תכעס עליי, ושתבין, שאני בנאדם יצרי. אני בנאדם יצרי ואני אוהבת את זה, משלימה עם זה ושמחה עם זה. אני אוהבת אותך כמו שאני אוהבת את השפתיים שלי על גוף של גבר.

אני טובלת את פניי במים הקרירים ומרימה את הראש אל השמש שרק החלה לזרוח, היא לא מספיק חמה עדיין על מנת לייבש את המים מפני כל כך מהר. אני מורידה את הבגדים שלי במהירות ונכנסת לתוך המעיין. אני שוחה קצת, אין אף אחד באזור ורק ציוץ הציפורים נשמע. אני יוצאת ומתעטפת במגבת, מחזיקה את הבגדים בידי וצועדת לכיוון השטחים שלי ושל ליאור.

חמה // 16+ // האנה בי קייWhere stories live. Discover now