פאנפיק פג חסר השם שלי

פרק 2

Come as you are זה שיר ככ פאקינג מדהים.
הוא הצלצול של הטלפון שלי והשיר הראשון של נירוונה ששמעתי 😌

~

נ.מ. ניק

אנחנו יושבים בקפיטריה, הכל רועש מסביב, אליסון וג'ון מדברים בהתרגשות על חגיגות יום ההולדת שלנו, טום מצייר, זואי קוראת (אני עדיין לא מבין איך אפשר לקרוא כל כך הרבה כשיש לך דיסלקציה, אני בקושי יכול לקרוא שלטים ברחוב), ורק אני חושב איך אני הולך לעשות את זה.
אני מביט בחברים הכי טובים שלי, שהיו כאלה מאז כיתה א', ולא יודע איך לספר להם את הסוד שלי.
אני יודע שלא תהיה להם בעיה עם זה, זואי כבר יצאה מהארון שנה שעברה, אבל אני לא יודע למה כל כך קשה לי לספר להם שאני לא אוהב בנות. אני יודע שאני הומו כבר כמה שנים, אבל עד שזואי לא יצאה מהארון, לא באמת ידעתי. זה נשמע הגיוני?
בכל מקרה, תכננתי לספר להם היום, ביום המיוחד של חמשתינו, כי.. אממ... אני לא בטוח בדיוק למה, אבל אני חושב שאני מתחיל להתחרט.
"זואי" אני לוחש, היא לא מגיבה. "זואי!" אני לוחש בשנית, והפעם היא מרימה את ראשה "מממ?" היא מהמהמת בתשובה. "את יכולה לבוא רגע? לצד?" אני מסתכל בשלושת האחרים, שעדיין עסוקים בשלהם "לבד?" אני שואל אותה בחשש.
"הו, אוקיי, אבל אם זה כדי להתמזמז איתי בשירותים, תוותר כבר עכשיו, אתה יודע שאני לא בקטע של בנים" היא מתבדחת, ואני צוחק.
אנחנו מודיעים לקבוצה שאנחנו הולכים לרגע, והם לא שואלים שאלות.
כשאנחנו כבר מחוץ לקפיטריה, אני מסתכל לרגע מסביב, בודק שאין אף אחד בסביבה, ואז אומר לה "אני צריך לדבר איתך"
היא צוחקת, מטה את ראשה קצת לאחור כדי שתוכל להביט בי קצת יותר טוב, בכל זאת- אני כמעט מטר שבעים ואילו היא מטר וחצי "דבר, אני מקשיבה"
"אז, הממ, אני, המממ-" אני עוצר באמצע, לא יודע איך להמשיך. היא מרימה גבה ואומרת "נו, אין לי את כל היום"
"א-אני הו-" משום מה אני לא יכול להגיד את המילה, אז אני אומר "אני לא בטוח שאני אוהב בנות"
זואי מחייכת, "עוד משהו?" היא שואלת. אני מביט בה, מבולבל, "אני יוצא מהארון וזה מה שאת אומרת?"
היא צוחקת ומנידה בראשה "איך אני אמורה להגיב?" היא אומרת בסרקסטיות, ואז שואלת אותי בלחש "למה אתה לא מספר לכולם? לא יהיה יותר פשוט?"
"אני לא יודע איך" אני עונה לה בלחישה מבוהלת מעט.
"זה פשוט, תגיד 'יו, מטומטמים, אני הומו, אם יש לכם בעיה עם זה אתם יכולים ללכת להזדיין' ותחכה לתגובה שלהם"
"הו"
"יאפ" היא מגחכת, ואז אומרת לי ברצינות, "ואם למישהו מהם יהיה משהו להגיד, אתה יודע, משהו שלילי, למרות שלא נראה לי, אני אחטיף להם"
אני מרגיש יותר טוב, לדבר איתה היתה החלטה טובה. "אוקיי", אני אומר, ושנינו חוזרים לשולחן.
זואי יושבת במקומה, אבל אני נשאר לעמוד. אני מנגב את ידיי המיוזעות בג'ינס שלי ואומר בחשש קל "אני.. יש לי משהו להגיד.. יש לי משהו לספר לכם" אני מתחיל, וטום, אחי התאום, אומר "תקשיב, אם הכנסת את זואי להריון עכשיו, אני חושב שהיא זו שצריכה לספר לנו כי-" הוא לא מספיק לסיים את המשפט, והספר של זואי כבר פוגש את ראשו.
כולנו צוחקים, ואז אני אומר "א- אני- " אני מביט בעיניה המיוחדות של זואי, והיא מביטה בי בעידוד, אומרת ללא קול 'אתם יכולים ללכת להזדיין'. אני מחייך ואומר, בביטחון הפעם,  "אני הומו, ואם יש לכם בעיה עם זה אתם יכולים ללכת להזדיין"
אליסון קופצת ומחבקת אותי, זואי מחייכת, וג'ון מעביר לטום שטר של 5 דולר.
אני מביט בהם בתמיהה, ואחי מסביר "שנה שעברה, אחרי שזואי יצאה מהארון, ראיתי אותך מסתכל עליה בסוג של מבט אחר, אם אפשר להסביר את זה ככה, ולא הפסקת לדבר על זה כל החודש לאחר מכן, ג'ון אמר שהיה לך קראש על זואי, ואני אמרתי שאתה לא סטרייט-"
"הטרו" אלי מתקנת אותו
"סיימ שיט, קיצר, התערבנו." הוא מסיים
זואי מביטה בשניהם, חוטפת את השטר מידו של טום, ומושיטה לי אותו.
אני צוחק והולך לשבת לידה, מחבק את כתפה ומניח את סנטרי על שערה הכחול.
"המ" אלי אומרת, "יכולתם להיות זוג חמוד"
זואי לוקחת את הספר שלה, מרימה אותו, ואלי מיד מתקפלת.
כולנו צוחקים, וכשאנחנו ממהרים להגיע לכיתה שלנו, אני שומע את זואי מבקשת מג'ון "אני יכולה לקבל את האוזניות שלי עכשיו?" אני לא שומע את התשובה כי בדיוק באותו זמן אחי התאום מגיע, טופח על השכם שלי במחוות חיבה 'גברית', ואומר לי "אני גאה בך אחי". אני מחייך וטופח לו על הכתף, גם אני גאה בי אחי" שנינו צוחקים, והרגע שלנו נקטע על ידי הריצה של זואי, שברחה מג'ון, שברח מאליסון. אני מניד בראש ורץ אחרי החברים המשוגעים שלי, כשטום מאחורי.

~
כע אין לי מה לכתוב פה
אממממ
מה דעתכם? איך הפרק? הצעות לשיפור?
תתכוננו לפרק כל יום בארבעה ימים הקרובים כי אממ יש לי פרקים מוכנים אבל אין לי רעיונות לפוסטים אחרים באינסטגרם 😌
-
הצעות לשמות לפאנפיק? אני חסרת רעיונות לחלוטין