אני לורד וולדמורט

פרק תשיעי - לחישות באפלה

אומייייייייגגגגגדדדד
אחרי שנים שלא העליתי... קבלו במחיאות כפיים סוערות את הפרק התשיעי של "אני לורד וולדמורט"!!!!!!!
הפרק הזה מוקדש לZHFZHF, שעזרה לי כל כך בכתיבת הפרק הזה, ל 12ela1234, שעזרה לי לסיים אותו,
ל tzvi10 שהצליח  לפתור את החידות
ל Ermengarde3000סתם כי היא חמודה (:
אז הנה לכםן:

אחרי שמרגרט עזבה, יחסם של הילדים אל טום השתפר מרגע לרגע, אבל הוא היה נחוש בהחלטתו לנקום.

לדרוש את הכבוד והכוח שהגיעו לו.

המקרה הראשון אירע בטיול השנתי של בית היתומים, אל עיירה קטנה ליד חוף ים שכוח אל בעל צוקים מזדקרים ומערות חבויות.

"טום, טום, תקשיב לי!! אני מצטערת! באמת! מה יכולתי לעשות נגד מרגרט?!" זעקה איימי בתחינה, תוך כדי שהיא רודפת אחרי גבו ההולך והמתרחק של טום.

"אני מבקש את סליחתך!" דניס ניסה לתרום למאבק המשותף "מה נוכל לעשות כדי שתסלח לנו?"

טום קפא במקום והסתובב במהירות, ובעיניו הופיע אותו זיק אדום בוהק שיופיע בהן עוד פעמים רבות בעתיד: "בואו איתי אל הצוק, יש לי משהו להראות לכם!" אמר מתוך תחושת בטן בלתי מזוהה.

הם שלשלו עצמם מהצוק הגבוה עם חבל שגנבו ממארחם הנדיב. "עכשיו תצללו." אמר טום באותה תחושת בטן מוזרה, והשלושה הגיעו צללו והגיעו למערה גדולה

הם נכנסו למערה, ועמדו על שפתו של אגם גדול, שכנראה נוצר בגלל הגאות.

"מ.. מה יש לך להראות ל..לנו..?" שאל ברעד קל דניס הרטוב, והפנה את מבטו לטום שבאורח פלא נראה.. יבש..?

"כן.. למה ג..גררת אותנ...ו לפה?" רטנה איימי.

"שבו." הוא פקד עליהם בטון מרתיע שהם לא שמעו אצלו בעבר. הם ישבו.

טום שנשאר לעמוד, עצם את עיניו בריכוז והתחיל ללחשש במין מקצב מוזר. מתוך הנהר העכור הופיעו פתאום ארבעה נחשים שהחלו ללחשש ולהסתחרר סביב טום במה שנראה כמו ריקוד מוזר:

הם זחלו סביבו, התפתלו במעלה ובמורד רגליו, לא פוגעים בו, מהופנטים ממנו, ויצרו צורות משונות על האבנים השחוקות תוך כדי אותו לחשוש מסתורי.

הנחשים התקרבו אט אט אל איימי ודניס המאובנים מאימה, ועלו עליהם, נוגעים לא נוגעים בעורם עם שיניהם הארסיות.

טום פקח את עיניו, שהיו אדומות כעת, והביט בילדים המזועזעים במבט אכזרי.

"נטשתם אותי בתקופה הכי קשה בחיי, אחרי שהבטחתם שתמיד תהיו לצידי.

האמנתם לשקריה של אותה מרגרט איומה, שאני מזרע השטן, שאני אלים ומטורף.

מי יודע, אולי היתה זו האמת לאמיתה" צחק טום והמשיך "עכשיו, אם תרצו שאמחל לכם, תשלמו לי!

אתה דניס, הב לי את המפוחית שלך!"

"א-אבל זו המפוחית של אבי.. המזכרת היחידה שנשארה לי ממנו.."

"לא אכפת לי! הבא לי אותה! או שתחוש את זעמי על בשרך, פשוטו כמשמעו!"

"אתה לא מפחיד אותי!" קרא דניס באומץ מדומה.

"את זה תכף נראה.." חייך טום וחזר ללחשש בשפה המשונה. אחד הנחשים שנח על כתפו של דניס התפתל סביבו בזריזות, מיקם את ראשו סנטימטרים ספורים מצווארו של הילד, שכעת דמעות זלגו על פניו החיוורות. הנחש התקרב, ופער את פיו - מוכן למחוץ את צווארו הדקיק. שניה לפני שלסתותיו העצומות של הנחש נסגרו סביב צווארו, זעק דניס בבעתה: "טוב, טוב, קח את המפוחית!"  טום חייך והושיט את ידו הקטנה אל דניס. "הנחשים ירפו ממך לרגע, אל תתגרה בגורלך!" דניס תחב את ידו הרועדת אל תוך כיסו ושלף מפוחית חבוטה ומתקלפת, הוא הושיט אותה לטום שחייך בסיפוק.

איימי, שלא הוציאה הגה מאז שנכנסו למערה פלטה פתאום יבבה חנוקה "איתך עוד לא סיימתי! את תני לי את הגולה שלך!" איימי הושיטה לו את החפץ בלי התנגדות.

"זה עונשכם על כך שבגדתם בי, הלורד רידל מתעב בוגדים!"

אמר טום, והוביל אותם לפתח המערה, הם יצאו אחריו, שקטים ומזועזעים עד עמקי נשמתם, לא העזו לומר דבר.

עיניו של טום חזרו לצבעם הכחול והעמוק. הוא השיג את מה שרצה. בינתיים.

וואו. זה היה אחד הפרקים ההרבה יותר כיפיים לכתיבה. אני סאדיסטית בטירוף חאח..😅
זה בינתיים הפרק האהוב עליי..
ובכן, התשובות לחידות היו:
1. משחקי הרעב: עץ התלייה בחצות (12) קוריאולנוס הנחש שאדום כמו "ורד"..
2. הרץ במבוך (זה היה די גרוע) תומס סטיבנסון (סטיבן זה השם המקורי של תומס), האהבה התחילה להתלקח (התלקחות) הבר בשם "הכוויה" שלהגיע לשם זה ממש כמו "מבוך"  ו"מישהו הוציא לתומס את המוח" שזה בייסיקלי מה שרצו לעשות לתומס..

לאמשנה.. ולשאלה של היום:
מה הבוגארט שלכםן?

אני ילדה די חרדתית ואני ממש מפחדת ממפלצות וצ'יזבטים וזה, וממש מפחדת שמשהו יקרה למשפחה שלי. אבל אני חושבת שהפחד הכי גדול שלי הוא להיות בודדה, בתור ילדה די מנודה ביסודי זה קרה לא מעט, ואני די בטוחה שזה השאיר חותם. אחריםות יקראו לזה "תלותית" או "נדבקת". אני פשוט מפחדת להישאר לבד. אני חושבת שהבוגארט שלי היה כל הא.נשים שחשוביםות לי מלגלגיםות עליי ואומריםות לי שאני גרועה והםן לא אוהביםות אותי.
מפה התחיל כל עניין הפרגונים, היה לי מפגש מבאס עם ילדיםות מהכיתה הקודמת שלי, והרגשתי לא אהובה, אז נתתי אהבה.
ופה נגמרה פינת ההשתפכות הרגשית של פרד. 

ולפינת הפרגון:
BananaLN
על זה שהיא כותבת ממש ממש מדהים, והיא נורא נחמדה. תמשיכי בבקשה את "נקמה", הוא אדיר.

Harrypoter42
שיש לה כישרון כתיבה פשוט. אני אוהבת את הספרים שלה כל כך, והיא ממש מעניינת ובנאדם נחמד בכללי. לכו תעקבו, היא תיכף ב50 עוקביםותתתתתת!!!!😱

שיהיה יום מקסים, מלבב ומרנין, ושנה טובה ומלאה בקסם, דמיון והרפתקאות💙