הפרק הזה קצת ארוך, והדיאלוג בו מועתק כמעט מילה במילה מספר 6 של הארי פוטר, אני הוספתי קצת, ושיניתי את נקודת המבט. מצטערת שהוא ככה, הוא די קריטי, אז לא יכולתי לדלג עליו.
#ספיישליה - liya132
ולפרק:
טום ישב בחדרו הפרטי, שאליו עבר לפני שבועיים, מאחר והבנים לא הסכימו שישאר בחדרם, וקרא להנאתו ספר, כשפתאום גברת קול נכנסה לחדר מלווה באדם גבוהה ורזה, בעל משקפי חרמש וחיוך נעים. הוא לבש חליפה סגולה מוזרה ביותר, והושיט את ידו ללחיצה. טום היסס לרגע, ולחץ את ידו. האיש פתח ואמר: "אני פרופסור דמבלדור." "פרופסור?" נבהל טום. "זה כמו דוקטור! למה באת? היא הזמינה אותך לבוא לבדוק אותי?" הוא הצביע על הדלת שדרכה יצאה גברת קול . "לא , לא." ענה האיש בחיוך מרגיז. " אני לא מאמין לך!" קרא טום "היא רוצה שיעשו לי בדיקות? נכון? דבר אמת!" פקד טום בכעס. "מי אתה?!" הוא התרגז לנוכח חיוכו השקט של האיש "כבר אמרתי לך . קוראים לי פרופסור דמבלדור ואני עובד בבית ספר בשם הוגוורטס , באתי להציע לך ללמוד אצלי בבית הספר - בית הספר החדש שלך , אם תבחר לבוא. "
טום זינק בהפתעה. "לא תצליח לעבוד עלי! אתה מהמוסד הסגור, נכון 'פרופסור'?! טוב , אז אני לא אלך , שמעת? הגרוטאה הזקנה בעצמה הולכת למוסד סגור , אני בחיים לא עשיתי כלום לאיימי בנסון ולדניס בישופ! תשאל אותם בעצמך, הם יגידו לך!" הוא שיקר, בידיעה שאף אחד לא יסתור אותו.
"לא באתי משום מוסד סגור. " אמר דמבלדוג, או איך שלא קראו לו בקשט האופייני לו. "אם תשב פה בשקט אספר לך קצת על הוגוורטס. כמובן, אתה לא לבוא חייב וללמוד אצלנו , אף אחד לא יכריח אותך."
"נראה אותם מעיזים לנסות!" הוא קרא באומץ מדומה.
"הוגוורטס" המשיך דמבלדוג בשלווה, "הוא בית ספר לאנשים בעלי יכולות-" "אני לא חולה נפש!" קטע אותו טום בכעס. "אני יודע שאתה לא חולה נפש. הוגוורטס אינו מקום לאנשים חולי נפש . זה בית ספר לקסמים."
היתה דממה. טום השתתק וקפא על מקומו. "קסמים?" הוא חזר בלחישה, מפחד שהכל רק חלום. "נכון מאוד." אמר דמבלדוג. הקול השלו שלו הוציא את טום מכליו. "זה ... זה קסמים , הדברים שאני יודע לעשות? "מה בדיוק אתה יודע לעשות?" דמבלדור נראה מעוניין סוף סוף.
"כל מיני דברים" הוא המשיך ללחוש, כדי לא לפוגג את האווירה המופלאה. הוא החל להסמיק מהתרגשות, סוף סוף המוזרות שלו מתאימה, נכונה, מוערכת!
"אני יכול להזיז דברים בלי לגעת בהם. אני יכול לגרום לבעלי חיים לעשות כל מה שאני רוצה , בלי לאלף אותם . אני יכול לעשות שדברים רעים יקרו לאנשים שמרגיזים אותי . אני גם יכול להכאיב להם כשמתחשק לי." רעד אחז בכל גופו, והוא התיישב שוב על מיטתו, מרוגש עד בלי די... בפעם הראשונה בחייו הוא הרגיש באמת שייך, כאילו הוא בבית.. אפילו עם איימי ודניס הוא לא הרגיש כך.. סחרחורת תקפה אותו והוא התיישב שוב על מיטתו , מביט בידיו בפליאה, ואז חייך, מדושן עונג.
YOU ARE READING
אני לורד וולדמורט
Fantasy***פאנפיק על הארי פוטר*** שמו הטיל אימה, קראו לו "זה שאין לנקוב בשמו" או "אתה יודע מי", הוא רצח, הוא עינה והוא עשה הכל כדי להשיג את מה שהוא רוצה, אך הובס שוב ושוב על ידי הנער שלא הצליח להרוג כשזה היה תינוק. אבל לפני זה? הוא היה רק ילד. ילד יתום שרצ...
