אני לורד וולדמורט

פרק ראשון - סיפור אגדה

תשע שנים ו9 חודשים אחר כך:

"העלמה מרגרט, העלמה מרגרט, ספרי לנו סיפור!" צייצה קתרין קלארק, מכורבלת תחת השמיכה על הספה הרעועה בחדר הבנים של קבוצה C3 בבית היתומים ע"ש וול (wool).
"איזה סיפור? מה את רוצה ממני?"
"כל סיפור, בבקשה.." קתרין התחננה תוך כדי מצמוץ בעינייה החומות והענקיות, בעלות הריסים הארוכים להפליא. "נו בבקשה... העלמה קייטי תמיד היתה מספרת לנו סיפור!" "נו טוב.." נאנחה מרגרט בעצבנות, שהתחלפה מיד בחיוך זחוח, כשעיניה נעצרו על פניו של טום רידל שישב על המיטה התחתונה.
היא נשמה עמוק והתחילה לספר:
"היה הייתה נסיכה יפהפיה בשם מרגרט - " "ממש כמוך!" צעק ג'ון תומפסון בלחיים סמוקות. "לא לקטוע אותי!" אמרה מרגרט בחדות, והמשיכה בלי לחכות לתשובה: "לנסיכה מרגרט היה נסיך יפה תואר שאהב אותה מאוד, קראו לו טום רידל" טום הרים את ראשו בהפתעה.
"שניהם היו מאוהבים ותכננו להינשא זה לזו בטקס מפואר, אך היה הייתה גם מכשפה מרושעת: מרופי גונט, בתו המכוערת והטיפשה של ואנדרולו גונט" טום הסמיק והחוויר חליפות, מאיפה היא יודעת את שמו השני? "איש אכזר ומוזר מאוד בעצמו. מרופי המכשפה המרשעת אהבה גם היא את טום יפה התואר והמקסים, וניסתה להפריד בינו לבין אהובתו בכל הזדמנות. כשהיא לא הצליחה, היא הטילה עליו כישוף אפל כדי שיאהב אותה. מי יודע, היא הייתה כל כך לא מוצלחת, שיכול להיות שאפילו מישהו אחר הטיל אותו במקומה, מרוב שהיתה טיפשה.
טום רידל עזב את מרגרט, אהובתו האמיתית, היפה והמושלמת בשבילו לטובת כיעור נוראי מהלך! בגללה הנסיכה הטובה נאלצה לסבול מלב שבור ולהתבייש, כשבמקום לתמוך בה, כולם צחקו עליה שטום עזב אותה לטובת מרופי!
אבל היא, היא האמינה שבסוף טום שלה יחזור אליה על ארבע!!
נסיכה מסכנה... כשטום שלה חזר לבסוף אחרי חצי שנה, היא רצה אליו בחדווה ושאלה אותו: 'טום שלי, אהובי שלי, שבת אליי! סוף סוף נפקחו עיניך למעשי הכשפים של אותה המכשפה המתועבת מרופי?'
'עיני אכן נפקחו, אך הן נפקחו פעמיים - גם לכשפייך שלך! את אינך אהבת אותי, אלא חשקת בכספי ובמראה שלי, סורי מעל פני, פוחזת נלוזה!'
מרגרט הלכה משם נבגדת, ולא חזרה יותר לעולם אל אותה עיירה מקוללת בה לבה נשבר - פעמיים."
"מה? ולסיפור לא היה סוף טוב? הנסיכה לא התחתנה עם הנסיך? ומה קרה עם מרופי?" שאלה אליזבת טריינר כשדמעות זולגות מעיניה. "לא, לסיפור הזה לא היה סוף טוב בכלל! ובאשר למרופי, איש אינו יודע מה עלה בגורלה, אך נראה שילדה ילד ומתה, אחרת ידידנו הטוב, טום ואנדרולו רידל לא היה יושב כאן עימנו."
פיו של טום נפער, וכל פניו הביעו הפתעה מוחלטת. הוא התעשת ושאל בציפייה את השאלה שבערה בגרונו, מתעלם מדבריה של מרגרט על אימו: "העלמה מרגרט, אם אבי חי, הוא יבוא ויקח אותי מפה?"
מרגרט צחקה צחוק מר: "לא. הוא לא יבוא לעולם. לא הוא ולא אף אחד אחר! אתה חושב שאביך לא ידע שאמך בהריון?! הוא מתכחש אליך! שמעתי אותו מדבר עם הוריו המזועזעים שהסכימו לשמור את עצם קיומך בסוד, אם לא תמות לפני הלידה!
כולם נטשו אותך! גם אמך העלובה שמתה, גם אביך חסר התועלת שמתכחש לך, גם ההורים ההמומים של אביך.
ומי בכלל יכול לרצות פרחח חסר משמעות שכמוך?!" היא צחקה שוב ויצאה מחדר הבנים כשאליזבת, אלינור, קתרין, איימי, ויקטורוה וג'יין אחריה. איימי הספיקה לשלוח לטום מבט תומך לפני שהדלת נסגרה, והשאירה את טום בעיניים קרועות לרווחה, פה פעור, וניסיון עלוב לעצור את הדמעות שאיימו לזלוג על לחייו.