אני זוכר אותך-larry stylinson

פרק 11

~נקודת מבט הארי~

היום שלמחרת הגיע והתעוררתי מהבחילה המטורפת שהייתה לי, רצתי מהר לשירותים והקאתי לתוך האסלה.
כשסיימתי להקיא נעמדתי והסתכלתי במראה.
בקושי ישנתי בלילה וזה ניכר בעיגולים השחורים והעמוקים שהיו מתחת לעיניי, הייתי נורא חיוור.
לא הצלחתי לישון בגלל הכאבי ראש והבחילות האיומות שהיו לי, קמתי גם להקיא פעם אחת.
ניסיתי להסיח את דעתי מהכאב ובכך שחשבתי על לואי, היום אני לוקח אותו לדייט, ושוב זה לא מוגדר כדייט עדיין. לאחר כמה התלבטיות החלטתי לאן אקח אותו,
אני מקווה שהוא יאהב את זה.

אחרי שצחצחתי שיניים ושטפתי פנים יצאתי לסלון וראיתי את נייל יושב על הספה עם ספל קפה וחבילה של עוגיות, הכנתי לי גם קפה והתיישבתי לידו.
״נו הארולד, אתה מתרגש לדייט עם לואי היום?״ נייל שאל וחייך אליי בהתרגשות. ״האמת שקצת, אבל אני מפחד שהוא לא יאהב את המקום שאני אקח אותו אליו״ אמרתי ובמוחי רצו כל הסיטואציות הכי גרועות שיכולות לקרות. ״לאן אתה לוקח אותו?״ נייל שאל ועיניו נצצו בסקרנות, סיפרתי לו על המקום והוא התלהב כמו ילד קטן ״הארולד זה רעיון ממש טוב!!! ככה הוא גם יראה שאתה סומך עליו ואתם תוכלו להתקדם ולהיות כבר זוג!!!״הוא צעק בהתרגשות ואני גלגלתי עיניים אך לא יכולתי לעצור את החיוך מלהתפשט על פניי.

השעה הייתה כבר שש וקבעתי עם לואי בשבע.
קמתי מהמיטה וכיביתי את הטלוויזיה, הלכתי למקלחת ופשטתי את בגדיי. הסתכלתי במראה ובחנתי את גופי. הסתכלתי על הקוביות המסורטטות שעבדתי עליהן כל כך קשה, על הקעקועים שהתפרסו לאורך כל החלק העליון של גופי ועל הזרועות. אהבתי את הגוף שלי מאוד, לא היה לי את הגוף הכי יפה בעולם, או הכי מחוטב בעולם, בכלל לא. אבל הייתי מאוד מרוצה ממה שיש לי.
נכנסתי למקלחת ונתתי למים החמימים לשטוף את גופי ושיערי שהגיע עד כתפיי (תקופה של פרינס הארי ה.כ)
יצאתי במהירות ולבשתי חולצה לבנה ארוכה וסקיני שחור. נעלתי מגפיים שחורות וסידרתי את שיערי כמו שאני אוהב. שמתי בושם ודאורדורנט ויצאתי לסלון.
נייל יש על הספה וראה בובספוג בטלוויזיה.
״אתה לא חושב שאתה מבוגר מידיי בשביל בובספוג?״ שאלתי אותי וגיכחתי ״אני אף פעם לא אהיה מבוגר מידיי בשביל בובספוג״ הוא אמר בדרמטיות ושנינו התחלנו לצחוק ״אתה יוצא עכשיו עם לואי?״ הוא שאל
״כן, איך אני נראה?״ שאלתי בלחץ ״מדהים.״ נייל אמר והסתכל עליי בגאווה כמו שאמהות מסתכלות על ילדיהן ביום הראשון בלימודים, זה גרם לי לצחקק מעט.
הסתכלתי על השעון והשעה הייתה עשרה לשבע.
הוצאתי את הטלפון מהכיס וסימסתי ללואי

הארי- אני יוצא אלייך

לאחר כעשר שניות לואי ענה

לואי- אני מחכה :)

לבשתי את הג׳קט חום שהיה תלוי על הקולב,
יצאתי מהבית והתחלתי לצעוד לכיוון הבית של לואי.
-
~נקודת מבט לואי~