אני זוכר אותך-larry stylinson

פרק 5

~נקודת מבט הארי~

השעה הייתה כבר שבע.
המשמרת נגמרה אבל עמוק בפנים לא רציתי שהיא תיגמר לעולם.
לא קרה משהו מיוחד עם לואי, פשוט הסברתי לו מה עושים והוא עשה את זה מצוין.
כל שאר הזמן הייתה שתיקה, לא שתיקה מביכה אבל גם לא שתיקה נעימה.

״אז...״ לואי התחיל ״אני מניח שסיימנו פה?״ הוא שאל
״כן״ עניתי לו והשתתקתי.
אחרי כדקה של שתיקה שנינו באנו להגיד משהו
״קודם אתה״ אמרתי.
הייתי טיפה בלחץ ממה שהוא עומד להגיד.
זה יהיה טוב או רע?
״אתה רוצה אולי... אתה רוצה אולי לבוא אליי לקפה?״ הוא שאל בהיסוס.
אבל זה היה כאילו הוא קרא את מחשבותיי כי זה בדיוק מה שאני רציתי לשאול אותו.
״כמובן שאתה לא חייב, אני אבין אם אתה לא רוצה או עייף או משהו״ הוא מיד אמר והשפיל את מבטו
״אני ממש אשמח לבוא, האמת שזה מה שאני רציתי לשאול״ עניתי וחייכתי אליו.
-
הדרך לבית של לואי לא הייתה ארוכה, הבית שלו ממש בהמשך הרחוב.
הבית שלו לא גדול, האמת שהוא קטן אפילו בשביל בן אדם אחד.
לואי ניגש למטבח להכין קפה בזמן שאני התיישבתי על הספה.
״אני כל כך אידיוט, אני כל כך אידיוט״ שמעתי אותו ממלמל לעצמו. ישר הסתובבתי לראות מה קרה וראיתי אותו נשען על הדלפק ומחזיק את ראשו בידיו.
קמתי אליו, ועטפתי את כתפיו בזרועי.
״היי לואי, מה קרה?״ שאלתי בקול עדין.
״אני שכחתי שלא עשיתי קניות כבר שבועיים וכמו אידיוט אני מזמין אותך לשתות קפה כשאין לי קפה בכלל.״ לואי אמר והיה נראה אומלל.
שבועיים הוא לא עשה קניות?? אז מה בדיוק הוא אכל?? הוא רעב?? ישר המחשבות התקיפו אותי.

״הכל בסדר לו, אני כבר אכלתי ושתיתי היום. אבל אין מצב שאתה נשאר בלי אוכל בבית. אנחנו הולכים עכשיו לקניות.״ אמרתי לו וחייכתי אליו
״לא לא אני אלך מאוחר יותר לבד״ הוא ענה והיה נראה מפוחד. ״בסדר. אתה רוצה בינתיים ללכת לדירה שלי? אני אכין לנו משהו לאכול״ שאלתי אותו והאמת שלא הייתי מוכן לקבל לא כתשובה.
״אתה בטוח שזה בסדר?״ הוא שאל בהיסוס
״ברור. אני גר עם בן אדם שנשוי לאוכל אז גם ככה יש לנו יותר מידיי״ עניתי וגיכחתי, נזכר בחמישים שקיות מפוצצות באוכל שנייל הביא כשהוא היה בסופר. ואני לא מגזים, פאקינג חמישים שקיות!! מאז רק אני עושה את הקניות.
-
הדרך לבית שלי הייתה קלילה.
אני ולואי פטפטנו על דברים אקראיים וצחקנו על הדברים המטומטמים שליאם עשה בעבר.
לבן אדם יש פאקינג פחד מכפיות!!

״נייל אני ולואי פה!״ צעקתי כשנכנסו הביתה.
לא הייתה תשובה. ״טוב כנראה הוא הלך לאנשהו״ אמרתי ללואי ומשכתי בכתפיי.
אני ולואי ניגשנו למטבח והתחלתי להכין קפה.
״רוצה לראות סרט או משהו?״ שאלתי אותו והושטתי לו את הקפה שלו.
״אוקיי״ הוא אמר וחייך חצי חיוך.

״בבקשה תגיד לי שאתה לא בחור של קומדיות רומנטיות״ הוא אמר ביאוש כשהוא ראה שאני מחפש סרט בקטגוריה הזאת.
״מה אתה מסתכל עליי ככה! אלו הסרטים הכי יפים!!״ אמרתי והוא צחק. יש לו צחוק יפיפה, יכולתי להקשיב לצחוק הזה שעות.

בסוף התפשרנו ובחרנו את הסרט after (אחרי ש...)
הוא הסכים לזה רק כי הסוף של הסרט לא נגמר טוב כמו כל שאר הסרטים הקיטשיים האלה, למרות שאני לא מבין מה יש לו נגד קיטשיות!! קיטשיות זה נהדר!

באמצע הסרט הרגשתי משהו נשען על הכתף שלי.
זה היה הראש של לואי.
״לואי?״ שאלתי בעדינות.
לא הייתה תשובה, כנראה שהוא נרדם.
את כל שאר הסרט פספסתי, הייתי עסוק מידי בלהסתכל על לואי ישן. פיו היה מעט פתוח ונשימות רכות יצאו ממנו. הוא היה נראה כמו מלאך.
יכולתי להמשיך להסתכל עליו שעות אבל מחשבתי נקטעה כשדלת הבית נפתחה ונייל נכנס, עם המבורגר ביד (אוףקורס ה.כ)

״היי הארי!״ נייל צעק עם פה מלא בהמבורגר ״ששששש! ישר השתקתי אותו והצבעתי על לואי שישן
״הו לא שמתי לב! נדבר מחר״ הוא לחש והלך לחדרו.

לא רציתי להעיר אותו.
לא הייתה לנו למחרת משמרת בעבודה כך שהסקתי שזה בסדר שהוא ירדם אצלי וחוץ מזה האמת שממש לא רציתי שהוא ילך.

וככה גם אני נרדמתי כשאני ולואי מחובקים על הספה.

מה אתם חושבים על הפרק?
ממש עוד מעט יתחילו כל הדרמות!!❤️