6

1.4K 147 159
                                    

שבוע עבר מאז אותו הסופ"ש, ויום שני פה.

ביום שני, לפני שבוע, קרו ללואי שני דברים משמעותיים.

הוא התקבל אל נבחרת הכדורגל של בית ספר, הוא עבר את המיונים באותו היום.

אבל היום הזה לא היה מלא רק בטוב.

הוא התחיל כאשר לואי, לורי וסם נכנסו ביחד אל בית הספר, והתפצלו כל אחד אל הלוקר שלו.

"היי טומו, מה קורה?" הארי שאל

"סבבה, מה איתך?" הוא שאל כשחיוך על פניו, הוא לא שכח את מה שנייל ואש שאלו אותו.

"בסדר... אממ, בקשר למה שהחברים האידיוטים שלי אמרו לך ביום שישי..." הוא התחיל לגמגם.

"הו, כן, זה בסדר גמור מבחינתי אני אשמח לעזור. אין לך מה להתבייש"

"אממ.. אוקיי תודה, אני מניח" הוא מלמל והלך במהירות מהמקום.

הוא נכנס אל שירותי הבנים ונאנח. הוא רצה כל כך להגיד ללואי שהוא לא רוצה את לורי. אבל אז הוא חשב לעצמו, שאם הוא יצא עם לורי, הוא כנאה גם יתאהב בה וככה הוא יראה שהוא לא הומו והכל שטויות של הורמונים.

יום שני, היום הראשון לשבוע. זהו השבוע השלישי מאז החזרה אל בית הספר ופתיחת שנת הלימודים.

"סמי" לואי לחש לחברתו שישבה לצידו

"מה?" לחשה חזרה

"תגידי רגע, את ולורי מדברות בניכן על בנים?" הוא שאל אותה והיא הייתה עם הבעה מבולבלת על פניה.

"מר טומלינסון, גברת ג'ק, תרצו לשתף את השיחה שלכם עם שאר הכיתה?" המורה שלהם לפיזיקה -ג'יימס- שאל במרירות. ג'יימס הוא המורה היחיד בבית הספר שדורש מתלמידיו לקרוא לו בשמו הפרטי. "לא, סליחה על ההפרעה" לואי ענה בלי כוח באמת, הרי מותר לו לדבר, זה חופש הביטוי, המורה שלו לא יכול למנוע ממנו את זה.

"מר טומלינסון, אני ממליץ לך לשמור את הטון החצוף שלך לעצמך"

לואי איבד את זה, הוא לא עשה שום דבר לא בסדר.

"ג'יימס אתה אחלה מורה, באמת, ואתה צריך לדעת שיש דבר כזה שנקרה 'חופש הביטוי', כשאני מדבר אני ממש את הזכות שלי, אז אני מצטער, אבל כל עוד אתה לא הממשלה, אין לך את הזכות להעיר לי על זה"

צחוק, וקולות תדהמה

"צודק, אבל יש לי את הזכות להוציא אותך מהכיתה, ולשים אותך מחר בריתוק, עד חמש"

"מה עד חמש?" לואי שאל המום

"יש לי את הזכות לשים אותך בריתוק עד השעה חמש. אני רק, -לפי המילים שלך- ממש אותה"

"ולי יש את הזכות לא להגיע"

"אתה תהיה מושהה מבית הספר לשלושה ימים"

Meet Me in the HallwayWhere stories live. Discover now