"תעירי אותי כשהשיעור הזה יגמר" היילי מלמלה לי בלחישה וסובבה את ראשה אל החלון. כבר התרגלתי לזה שכל שיעור ספרות היילי הולכת לישון ואפילו לא נתפסת פעם אחת. סובבתי את ראשי לאחור וחיפשתי במבטי את ניק וג'ייקוב, אך הם לא הגיעו, ניק וג'ייקוב הם החברים הכי טובים שלי ושל היילי כבר מכיתה ג' ומלבד זה שניק הוא חבר טוב שלי הוא גם בן הזוג שלי.
"קלייר?" שמעתי את הקול העבה של המורה והרמתי את מבטי אליה, "שאלתי אותך שאלה" היא הוסיפה בטון רוטן.
"אז אני לא שמעתי אותך, את יכולה בבקשה לחזור על השאלה?" שאלתי בנימוס.
"ובכן, ברור שלא תשמעי אותי, את עסוקה בדברים אחרים במקום להיות עסוקה בשיעור!" היא הרימה את קולה והזעיפה את פניה המקומטות "ותעירי בבקשה את החברה שלך היילי, זה שיעור ספרות לא שיעור שינה!" היא אמרה בכעס וכמה ילדים החלו לצחוק. "שתיכן נשארות היום בריתוק ואם אתן תעזו להתבכיין ולתת לי תירוצים אני אוסיף לכן השעיה!" היא הוסיפה בצעקה שגרמה להיילי להתעורר.
הגיעה ההפסקה לאחר זמן שנמשך כנצח, "המורה הזאת כל כך ממורמרת, אני לא מבינה למה היא משאירה אותי לריתוק!" היילי התלוננה בדרכנו אל הקפיטריה.
"זה בסדר, הריתוק רק עד השעה ארבע וחצי" אמרתי לה בניחום ונכנסנו אל הקפיטריה שהייתה מלאה באנשים. "מתחשק לי לאכול היום סלט, תתפסי לנו מקום בינתיים" אמרתי להיילי והיא הנהנה וחיפשה במבטה מקום פנוי.
"הנה ניק וג'ייקוב!" היילי צעקה באוזני והסתובבתי לאחור, קולטת את השיער השחור והמוכר של ג'ייקוב ואת הסוודר האדמדם והמוכר של ניק, היילי משכה בידי וגררה אותי אל השולחן שלהם.
"היי, מה איתכם?" שאלתי אותם עם חיוך ומבטי נתקל במבטו של ניק, כובע גרב כיסה את מצחו ואת גבותיו. "אתה בסדר?" שאלתי אותו והוא הנהן והתעסק בטלפון שלו.
"אתה מעדיף שאני אספר להן או שאתה תספר?" ג'ייקוב שאל את ניק. לספר מה? ניק נאנח והביט בי ואז בהיילי, הוא הושיט את ידיו אל כובע הגרב שלו והוריד אותו, חושף חבלות במצחו.
"אוי אלוהים, מה לעזאזל קרה לך ניק?" שאלתי בבהלה ומיהרתי להתיישב בינו לבין ג'ייקוב.
ניק הביט עמוק אל תוך עיניי "אני בסדר קלייר, אני פשוט הייתי חייב לקנות אתמול בלילה משהו מהסופר ובטעות עניתי בזלזול אל איזה בחור" הוא הסביר לי בנימה רגועה.
"אבל אתה יודע שאסור לצאת בלילה, אתה מבין שזה מסוכן?" היילי שאלה אותו בנימה כועסת.
ניק משך בכתפיו "בסדר היילי, אני לא ידעתי שזה מה שיקרה" הוא הסביר לה בטון חלוש.
"עדיף שתכסה את זה" אמרתי לניק בלחישה ובחנתי את החבלות בפעם האחרונה לפני שהוא חבש את כובע הגרב, "אתם רעבים?" שיניתי את הנושא לאחר כמה רגעים.
YOU ARE READING
אהבה רעילה
Romanceקלייר כבר התרגלה לשגרה בעיירה הזו, בכל יום צריך ללכת אל בית הספר אבל כשהשמש יורדת, כולם חייבים לחזור לבית ולנעול אחריהם את הדלתות. בגלל הנערים ששייכים לעולם התחתון ומסובבים את כל העיירה על האצבע הקטנה, נערים שכבר מגיל עשר יודעים כיצד להשתמש באקדח. ...
