העשן העפלולי של הבוקר עטף אותי כאלו מדמה את המחשבות שעוברות במוחי . כל כך הרבה דברים לא פתורים וגעגוע . געגוע שאוהב לשבת בחזי ולשרוף את ליבי לאט לאט . והוא משתמש בעשן הזה כדאי להדליק את הסיגריה שלו . משתמש בכאב שלי כהנאה . משתמש בדמעות שלי כדאי לרפא את ליבו המושחר . משתמש בגופי לסיפוק רגעי . ואני , אני מוכנה לתת לו את כל כולי כל חלק בגופי את הנשמה שלי את לבי . בשבילו הייתי מושיטה את ידי לחזי ומגישה לו את ליבי החיי והפועם על מגש . אבל הוא כבר עשה את זה במקומי רק שעכשיו ליבי כבר לא פועם יותר . ועיניי ריקות וחללות . נשאר לו רק את גופי שלא מסוגל להתנגד לו . שמו חרוט על כפות ידיי ושפתיו על צווארי ריחו נמצא בתוך מערכת הנשימה שלי ובחיים לא עזב . ועיניי שאני רואה בכל לילה . לרוב הן טובות מלטפות ומגנות זה רק תזכרות לבן אדם שהיה פעם . לפניי שעזב אותי אחוזה בשיגעון אליו. לפניי שהכל הדרדר. ------------------------------‐------------------------- - מכיל תכנים מינים .