שלום... אז, יש לי חרדה חברתית, דיכאון, תנטופוביה וטורדנות כפייתית. במשך שנים, שנאתי את חיי. רציתי לגמור הכול, לצאת מהלופ של הסבל והכאב, לעשות מעשה שלא יעשה; אבל מעולם לא עשיתי כלום. הדבר היחיד שעשיתי היה לקום ולהגיד, "אני צריכה עזרה", ולא להתבייש בזה! כרגע אני עוברת תהליכי שיקום, ואני שמחה מאוד להודיע שזה באמת עוזר לי. תאמינו לי - החיים יכולים להשתפר. והם עומדים להשתפר. תעריכו אותם. כאן אכתוב כל מיני עצות ושאלות עמוקות כדי לנסות לעזור לכם אם אתם עוברים דברים דומים לשלי. אני רוצה להקדיש את חיי כדי לעזור לאנשים האמיצים והחזקים האלה שעוברים את הגיהנום שאני עוברת. אני חושבת שכל אחד ואחת מכם חזקים מאוד כדי בכלל לרצות לעבור את זה. וכששואלים אותי אם אני בסדר, אני אומרת שכן, כי מי ירצה להיות לידי כשאני אומרת שאני לא בסדר?