פרק 14

126 16 0
                                    

"אתה מבין מה זה אומר? לאף אחד לא אמורים להיות מסמכים כאלה. רק לאסוודון ולפרויקט. זו הוכחה חותכת שמי שגר כאן עובד עם האלדג'ון."

הוא מהנהן ומצמיד אותי לחיקו. הוא גבוה ממני אז אני מגיעה עד לחזהו "יהיה בסדר," הוא מנסה לעודד אותי.

"טוב גילינו את מה שרצינו. עכשיו בואי נעוף מפה."

אני מהנהנת ואנחנו יוצאים מהחדר, לא לפני שאנחנו מחזירים הכל לקדמותו.

"רגע!" אני קוראת פתאום וחוזרת מהר לחדר שממנו יצאנו. איך לא חשבתי על זה קודם?

אני מוציאה שוב את המגירה ואת הדפים, ומצלמת אותם בטלפון שלי.

"אולי כתוב שם משהו שאנחנו מפספסים, אולי מסתתר שם איזה צופן או כתב סתרים." אני מסבירה לג'קסון.

"רעיון טוב." הוא מגבה אותי ואני שולחת את התמונות גם אליו.

אנחנו לא מדברים בדרך חזור, כל אחד שקוע במחשבותיו שלו.

"בואי אלי." הוא מבקש ואני מהנהנת, מבצעת שיחה מהירה הביתה.

אנחנו חונים בדממה ועולים לחדר. כשאנחנו נכנסים ג'קסון מיד מזנק למחשבים שלו.

"מה אתה עושה?" אני כבר עייפה מהיום הזה, עבר עלינו כל כך הרבה.

"מכוון התראה למצלמת אבטחה שראיתי שתלויה בכניסה. ברגע שיעבור שם מישהו היא תודיע לי."

"איך אתה תמיד שם לב לפרטים הקטנים?" אני שואלת ומתיישבת על ברכיו.

"איך את תמיד כל כך יפה," הוא מביט בי.

"מה הקשר?" אני שואלת נבוכה.

"אין קשר. רק רציתי להגיד לך את זה," הוא מושך בכתפיו כאילו זה כלום.

אני מסתובבת אליו ומתחילה לנשק אותו. ידיו מיד עוזבות הכל ומתחילות ללטף את גבי ולעבור בשערי.

אני לא יודעת כמה זמן אנחנו יושבים על הכיסא הזה, טועמים אחד את השני. מקבלים קצת שפיות בכל הטירוף הזה.

ג'קסון מתרחק ממני בפתאומיות. "לא סיימתי לכוון התראה," הוא מסביר בתגובה למבט המבולבל שלי. "את מסיחה את דעתי. בקצב הזה אני אסיים מחר."

"את צריכה בגדים לשינה?" הוא שואל ואני מהנהנת.

"קחי מהארון שלי בצד ימין. השירותים בסוף המסדרון. אני כבר מסיים פה."

אני ניגשת לארון שלו בוחרת חולצה, מרימה אותה לאפי. הריח שלו עוטף אותי. יהיה כיף לישון בתוך זה בלילה.

לישון.

איפה הוא מצפה שאני אשן? חרדה מזדחלת אלי. כבר הגענו לשלב של לישון באותה המיטה? ואם אני מבינה הכל לא נכון והוא בכלל רוצה שאשן בחדר אחר?

אגדת השמשWhere stories live. Discover now