ג'קסון ניסה לחזור לבית הספר. בכל זאת, זו הייתה השנה האחרונה שלו, והוא רצה לצאת משם מוכן לאוניברסיטה. הוא לא חשב שיהיה מוכן כל כך מהר להמשיך הלאה וללכת לאחת, אבל טוב להשאיר את האופציות פתוחות.
ובעיקר הוא חיפש משהו שיעסיק אותו, וימנע ממנו לחשוב כל הזמן על העצב והכאב.
לכן ג'קסון מצא את עצמו, אחרי שבועיים וחצי שכף רגלו לא דרכה במקום הזה, עומד בשערי בית הספר.
היה לו קשה להיכנס פנימה.
הוא עמד והתבונן בשאר התלמידים. מחייכים, חסרי דאגות. הוא קינא בהם.
"ג'קסון!" הוא שמע קול מתוק מדי מאחוריו ועיווה את פרצופו.
"היי בטי." מלמל בייאוש והשלמה עם מצבו.
"התגעגעתי אלייך! לא היית כאן שבועיים לפחות! הכל בסדר?" היא עשתה פרצוף של כלבלב אבוד.
"אני בסדר בטי תודה ששאלת." ענה ביובש והמשיך ללכת. הוא ניסה לסמן לה בעדינות שהוא ממש לא מעוניין לדבר איתה עכשיו. או בכלל.
זה לא עבד.
"אז, ג'קסון. אני יודעת שאתה ממש טוב בכימיה ואני לא כל כך... אתה יכול אולי לעזור לי לקראת המבחן?" היא דיברה והמשיכה לרדוף אחריו.
"בטי, לא הייתי כאן שבועיים. אפילו לא ידעתי שיש מבחן." הוא הכניס קצת יותר אסרטיביות לקולו.
"אה..." מבטה התערפל ונראה שתפס אותה לא מוכנה. לרוע מזלו היא התעשתה מהר. "אז אני אוכל לעזור לך בכימיה!"
"לפני רגע אמרת שאת לא מסתדרת עם כימיה. איך בדיוק תעזרי לי?" עכשיו הוא כבר התעצבן. היא חושבת שהוא טיפש?
"אז נוכל ללמוד ביחד. זה לא באמת משנה כל עוד נהיה ביחד," המשיכה. אין לה טיפת בושה? כולם ידעו שהוא ורייבן יוצאים. וסיפור הכיסוי שסופר לתלמידי בית הספר שהיא מתה בתאונת דרכים. וכבר היא מנסה להשיג אותו? ולא בדרכים ערמומיות יותר מידי יש לציין.
"בטי, אני לא רוצה ללמוד איתך. לא כי אני לא רוצה ללמוד, כי אני לא רוצה להיות איתך. אני לא רוצה לדבר איתך, ולא רוצה לראות אותך. עופי לי מהעיניים!" עכשיו הוא כבר כעס.
בטי הסתובבה במקום ורצה ממנו. הוא פשוט לא סבל אותה. עוד מהתקופה שבה היה רואה כמה היא מציקה לרייבן. הוא ממש רצה להתערב, אבל חשב שרייבן לא תעריך את המחווה שבה הוא מנסה להגן עליה כשהיא מסוגלת לעשות זאת בעצמה. הוא נזכר בכל התשובות השנונות ששמע מפיה מידי פעם כשתקפה את בטי חזרה וחייך לעצמו.
"אה בנאדם! כבר חזרת וכבר התחלת לעשות צרות?" טפיחה גברית גרמה לו להסתובב.
"וויאט," קרא. האדם היחיד בכל בית הספר שהיה לו חשק לדבר איתו, או בכלל לראות. הם חלקו כיף ידידותי.
YOU ARE READING
אגדת השמש
Fantasyדמיינו קו. על הקו עומדים כל האנשים שבעולם. מהרע ביותר לטוב ביותר. האדם הכי קיצוני בשורה הוא אני, ותפקידי לשמור על הסדר. לשמור על האיזון של הטוב והרע בעולם. רייבן חיכתה לרגע הזה מאז שהיא זוכרת את עצמה. עכשיו היא אמורה להתחיל את התפקיד שאליו התכוננה כ...
