הסיור הגיע לסיומו וייג'י והיונג'ין הגיעו למצב בו הם עומדים לבד מול הכביש מחוץ לשער מבקרים ומחכים. אחרי כמה זמן שהשער חיכה איתם הגיעה מכונית שבאה לקחת אותם והם נכנסו אליה, הדבר הבא שקרה היה שהמכונית נסעה מסביב לארמון והכניסו אותם מהצד, ייג'י צחקה על המאורע, זה היה בזבוז זמן עם היו שואלים אותה. אבל מה לעשות שיכול להיות ויש תקשורת מסביב לבית ואתה אף פעם לא יודע.
כשנכנסו אל הארמון הם עלו ישר לחדרים שלהם כדי להתארגן למפגש בקומץ הקרקע, ייג'י נכנסה לחדרה ושמה את הג'אקט שחיכה לה שם מעל מכנסיים מחויטים וחולצת צווארון, נעליים גבוהות ואת שיערה השאירה שיפול על גבה. היא הסתכלה על עצמה במראה וסידרה את החולצה לפני שיצאה לבדוק מה שלום אחיה שלבש את אותו הצבע כמוה, "למה שמו לי לבן?" שאל אותה כשפתחה את הדלת וראתה אותו מול המראה עם הג'אקט שקיבל.
הנערה משכה בכתפיה והם ירדו לחדר האוכל, הג'אקט של היונג'ין היה שונה בדוגמא שלו ממה שהציגו להם בסיור היום וייג'י ניחשה שחבריו גרמו לו ללבוש אותו ואימם הסתכלה במצלמות האבטחה כשהחליטה לתת לו את הבגדים הנ"ל.
מה שהיה נכון.
התאומים היו רגילים לגודל ומראה הארמון, הם עברו במסדרונות הארוכים בין הקירות הגבוהים והמוארים בין התמונות המוצגות של המלכים הישנים או הציורים והכיתובים בקליגרפיה, תמונה משפחתית מודרנית של לפני לידתם של בני דודיו הצעירים וציורים של אביהם ודודיהם.
"נראה טוב עליך," אמרה ייג'י לפני שהגיעו לחדר אולם האוכל.
"מצחיק, אני מעדיף את השחור."
"למה, זה נראה חמוד."
"בדיוק," התלונן היונג'ין וגלגל את עיניו, הוא לא רצה להיראות חמוד, במיוחד לא מול דודו המבוגר את זה ייג'י הבינה. הרי בין השניים היה מן מתח מאז שהחליט לא להעלות את בת דודתם הבוגרת להיות היורשת שלו.
הדלת נפתחה בשבילם כשראו את בן דודתם רץ אל ייג'י ומתחבא מאחורי רגלה, היא צחקקה כשראתה את יוג'י רצה אליהם מנסה לתפוס את אחיה.
"קדימה טאהטאה בוא לכאן," היא קראה לו ואז התחילה להסתובב מסביב לנערה אבל הילד החמקמק עבר לרגליו של היונג'ין שהצליח להרים אותו למרות שכשהרים אותו הילד התחיל להרביץ לו בחזה והוא התקבץ מהאגרופים החזקים שלו.
"תיקחי אותו בבקשה," הוא אמר ליוג'י שתפסה בילד מעבירה אותו אליה.
"מה כבר עשית שהוא שונא אותך ככה?" שאלה אחותו מקניטה.
"שום דבר," ענה בחזרה, ייג'י צחקקה אחיה לא היה טוב עם ילדים אלה עם ילדות, הן אהבו אותו כמו בנות דודם הצעירות שנדבקות אליו ומתחקרות אותו כל הזמן – לא השלישייה, יש עוד – ומציקות לו.
הנערים והילד הלכו לשולחן האוכל.
"תראו מי הגיע," קראה המלכה ג'היו פותחת את זרועותיה לחבר את האחיינים שלא פגשה כל כך הרבה זמן.
"ערב טוב," אמרה הנערה אחרי שהשתחררו מהאחיזה.
"איך אתם?"
YOU ARE READING
The Royal Twins | Seungjin (HEB)
Fanfictionהתאומים הוואנג הם חלק ממשפחת המלוכה בקוריאנית, אבל אף אחד לא יודע מי הם. מה קורה כשלנסיך יש קראש. הנסיכה רוצה להיות רקדנית. והמלך הראשון שוויניסט. סונגמין רק תקוע בין הכאוס. תאריך כתיבה והוצאה: 28.12-31.12.2020 _________ משהו שעלה לי לפני כמה...
