נ.מ סופי
היתי בסיפון עם ליאו כיוון שעוד 20 דקות מגיעים למקום שהנה היומן. "אז נשואה?" הוא ניסה לפתוח שיחה. "יאפ". לגמתי מהשוקו החם שלי. "יש בתוכנית ילדים?" הוא שאל ואני ירקתי את השוקו מפי. "מה?" שאלתי. "תרגעי תרגעי" ליאו אמר והחוורתי. "פייפר רוצה ילדים-?" שאלתי בשקט. "כן.. פעם שאלתי אותה על איך היא רואה את העתיד שלה.. היא אמרה משפחה.. ילדים.." הוא אמר והיתי בהלם. "אני ופייפר אף פעם לא דיברנו על ילדים" אמרתי. "אני לא מוכנה להיות אמא בשיט." אמרתי. "הממ יהיה טוב" הוא תפך על גבי בצורה מעודדת. נאנחתי. "הגענו" הוא אמר וכולם ירדו מספינה. "רגע דילן אני צריכה לדבר איתך" אמרתי לילד החדש וחייכתי חיוך נחמד. איכס זה כואב בפנים. "קוראים לי דין" הוא אמר. "מה שתגיד" משכתי אותו לחדר נקיון קטן בארגו 3. הצמדתי אותו לקיר. "תקשיב, מי שחא תיהיה, אני לא סומכת עלייך. תזהר ממני." אמרתי והוא בקושי נשם, אולי כי חנקתי אותו, חלש. הורדתי את ידי ממנו והוא הנהן. גילגלתי עיניים וירדתי עם השאר מהספינה. "איפה היומן?" שאל ג'ייסון את דין. "אנחנו בשום מקום" אמר פרנק והסתכל על השדה הענק. "צריך ללכת ישר עד שנראה מבנה" אמר דין.
התחלנו ללכת. "אין לי כוחחח" פייפר נשענה עליי. גילגלתי עיניים והרמתי את פייפר. "סופי אמרו לך פעם שאת הכי יפה בעולם?" שאלה פייפר. "פייפר אמרו לך שאת צריכה לפעמים להיות בשקט?" אמרתי והיא צחקה. "גם אנע אוהבת אותך" היא אמרה. "הגענו" אמר דין והורדתי את פייפר מידי.
עמד שם בית, טוב אי אפשר לקרוא לזה בית, היה שם מבנה עם חדר אחד הכל היה מטונף. "כאן היומן, עכשיו צריך לחזור בזמן" אמר פרנק. "כן" אמרתי. החזקתי את השרשרת בידי. "בשם הקטה, פתח את הזמן ואחזר לאחור כך שנתקן את העבר האחרון" אמרתי ועיניי זהרו. התרוממתי לאוויר ( הערת הכותבת: כמו אוואטר כזה ✨) והשוטתי טת השרשרת כלפי מעלה, חשבתי על היןם שאנחנו צריכים להיות בו והתרכזתי חזק. בום. נפלתי על האדמה, ולפתע במקום בוקר היה לילה. "הצלחת!" צעק פרסי. הרגשתי מוטשת כאילו כל האנרגיה שלי התרוקנה פתאום. "כ-כן" ניסיתי לומר וצנחתי מעולפת על האדמה.
