נ.מ. ריינה
קמתי בבוקר והופתעתי שאני לבד במיטה. "תאליה?" שאלתי. "מממ" שמעתי רעש מחדר האמבטיה. נכנסתי לשם. "מה את עושה?!" הסתכלתי על קיר האמבטיה שהיה מרוח במישכת שיניים. "בטעות חישמלתי את המישכת שיניים" היא האדימה. צחקתי וחיבקתי אותה. "את לא מתגעגעת לציידות?" שאלתי בלחש. "כן, אבל אני לא מתחרטת כי יש לי אותך" היא אמרה וגרמה לי להסמיק. נשמעה דפיקה בדלת, פתחתי אותה ופייפר עמדה שם. "שלוםםםםם" היא אמרה. "היי דרך אגב מזלט על האירוסים" אמרתי. "תודההה" היא הראתה את הטבעת שלה. "אתן באות? משחקים שבע דקות בגן עדן" היא אמרה ודבריה נקטעו שפאקינג מכונית נכנסה למחנה. נער בלונדיני יצא משם. אנבת' נדחפה בן ההמון. "מה השם שלך?" היא שאלה באיימה. "דין קאסטלן." הוא אמר. השתררה דממה. נראה לי שאנבת' סיפרה לי פעם משהו על השם קאסטלן.. לוקאס קאסטלן? לוק קאסטלן. אנבת' התעלפה בידיו של פרסי. רצנו לעזור לך וכמה בני אפולו הרימו אותה למרפאה. התקרבתי אליו. "ללוק אין אח." אמרתי. "את טועה, אני דין קאסטלן." הוא אמר בבטיחון. תאליה צעדה לעברו. "א-אח שלך.. " זה הדבר היחיד שהיא הצליחה לומר. "את בוודאי תאליה גרייס" הוא אמר. "כן היא תאליה" אמרתי לו והחזקתי לתאליה את היד. "להרמס אין עוד ילדים" אמרתי. "נכון, אני לא בן הרמס, אבי בן תמותה וקודשתי בחוש הרעיה" הוא אמר. "מאז שאח שלי נעלם, חקרתי, בדקתי איפה הוא היה, עם מי הוא היה, עד שהבנתי שהוא מת." הוא אמר ויכולתי להבחין בדימעה זולגת על לחיו. כירון נכנס ביננו. "דין קאסטלן, אנא בוא שב איתי לתה ונוכל לשוחח" הוא אמר, דין הנהן והלך עם כירון לביתן הלבן.
