נכדיו של הלורד וולדמורט

פרק רביעי סימטת דיאגון חלק ב'

אממ יאייי ני כותבת עכשיו את חלק ב' תתכוננו לטמטום ולחוסר הגיון של מוח לא עובד באחת עשרה בלילה✨✨✨

________________________________________________________________________________

נ.מ. וונדי

הגענו לסמטת דיאגון. סוף סוף. לפי החישובים שלי הם אמורים לצאת בסביבות השעה 12 בצהריים ולהגיע לגברת מתקין בשעה 1 אחרי הסידורים האחרים. מזל שהגענו לפני כי ראיתי שהייתה הפרעה בלתי צפויה שכיבה את התוכנית. ההופעה של ההורים שלהם.

חישבתי מחדש ועדי להפריד אותם עכשיו מהקבוצה לא נצטרך יותר מידי. ברגע שהם יגיעו לחנות הספרים הנערה, אנבת' תתלהב מאוד ותיקי מלא ספרים מה שיעכב אותם במעט. אני אוכל להתקל בה כיוון שגם אני אוהבת ספרים בתוך החנות ושנתחיל לדבר. בזמן הזה דראקו יחכה בחוץ ויחכה שאני אצא ויפגוש אותם בכניסה לחנות וביציאה ממנה. החברים של הנכדים של אדון האופל והנכדים יתחברו איתנו נוכל להעביר אותם לצד שלנו ואולי אפילו ליצור קשר חברות  חזק. אחרי זה גם נשאר איתם בזמן הקניות להרכבת להגוורטס ואולי גם בכרכרות נוכל להיות איתם.

כשראיתי שהם יצאו מגרינגוטס כמו שחשבתי, בלי ההורים שלהם. נכנסתי לחנות הספרים שהתחלתי להכין לי אוסף די יפה של ספרים שעוד לא קראתי בנוסף לשני סטים של ספרי לימוד לשנה החמישית.

החבורה נכנסה לבנתיים כמות הספרים שלי גדלה יותר מידי ובקושי ראיתי מה שלפני. התנגדתי באנבת' יכול הספרים שלי נפלו. אני והיא גם כן נפלנו אחורה.

-"את בסדר?" היא שאלה הושיטה לי יד לעזור לי לקום כי היא כבר הספיקה.

"כן תודה" אמרתי שבקולי יש מבוכה קלה " לקחתי יותר מידי ספרים אז לא ראיתי לאן אני הולכת' חייכתי הושטתי יד ללחיצה. " אני וונדי דרך אגב, וונדי מאלפוי" היא חייכה אליי חזרה ולחצה לי את היד בחמימות.

-" אני אנבת' , אנבת' צ'ייס" היא חייכה וכך גם אני ואז שתינו התחלנו להרים את הספרים המפוזרים לכול עבר ממש בתאום.

אחרי שאספנו את הספרים שהפלתי התחלנו לדבר על ספרים והיא הייתה ממש חכמה! קניתי הרבה מאוד ספרי מוגלגים אבל הייתה לנו שפה משותפת וזאת התחלה ממש טובה.

המשכנו לדבר ואני המשכתי את ערימת הספרים הענקית שלי על הדלפק.

"אני אצטרך לחזור לפה מאוד בקרוב כי ייגמרו לי הספרים" צחקתי לשמחתי לראות שגם היא צחקה.

-" דרך אגב ראיתי שאת מתקשה לקרוא את הספרים האלה למרות שהם באנגלית, את דיסלקטית?" היא שאלה ישירות ואני חייבת להודות שהופתעתי.

-" כן, אבא שלי קונה לי שיקוי שעוזר לי לקרוא ועטים ודברים אחרים שעוזרים אבל היום לא הזדמן לי לקחת את השיקוי אז אני מתקשה מאוד לקרוא" אמרתי עם מעט מבוכה סגולי.