נכדיו של הלורד וולדמורט

פרק שנים עשר תביא לנו שוקולד כחול עם ציפוי של דם האויבים שלנו למעלה!

זה פרק שבו אני אחרטט משו שייכניס מלא סדרות אנימה לא קשורות

בהמשך יש קטע שבו מיסה שרה זה על השיר שלמעלה שאני ממש לא מכורה אליו והוא הצלצול שלי בטלפון והשעון המעורר שלי.

החלטתי שזה חשווב להסביר לכם כבר מההתחלה על הדבר הבא שאני עומדת להרוס איתו את הפאנפיק שלי! אנימה! ומלא!! אבל זה יהיה כיף ואתם בטח תכעסו עליי שאני נוטשת את הקרב של סקונה ופרסוש

אני צוחקת אני לא עד כדי כך מרושעת או שאולי לא? מוקהקהקהקהקההקהקהקהקההקהקה 

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

נ.מ. פרסי 

אני לא בטוח אם לצחוק או לבכות. 

מסתבר שאני החצוי הכי חזק אבל אני צריך להילחם עם מישהי בדרגה של ארס וזה לא היה נחמד במיוחד פעם אחרונה שעשיתי את זה.

הלכתי אחריה לאגם והיא עמדה על הגדה.

-"טוב מוח אצה אתה רוצה לנסות להביס אותי בקרב עד הכאב?" זה לא מה שחשבתי שייקרה.

"לא יודע מה איתך סקונה אבל אני לא יודע מה זה אומר" חייכתי חיוך לחוץ כי היא נראתה לי די רצינית.

-"לא משנה, אני מניחה שקרב רגיל בלי 'עד הכאב' יספיק" היא נאנחה באכזבה ואני נמנעתי מלשאול אותה מה 'עד הכאב' אומר.

-"shell we?" (ני הכותבת מוסרת שזה אומר הנתחיל אבל זה יותר טוב באנגלוש).

"כן אני לא ממש חושב שיש לי בררה" אמרתי והתחלנו להלחם.

זה היה קרב קשה אפילו יותר מהקרב נגד ארס כי היה לה איזה חוש סכנה או משהו והיא התחמקה מכול המתקפות שלי.

אחרי חצי שעה של מהלומות בלתי פוסקות של חרב נגד סכין ומים נגד מוטות ברזל סקונה התעצבנה עליי.

"אתה חלש! משעמם לי בגללך! אני ומיסה רוצות שוקולד כחול עם ציפוי של דם האויבים שלנו מלמעלה!" בקטע הזה סקונה השתנתה חזרה למיסה ואני כמעט שיפדתי אותה. לילדה היו אינסטינקטים מדהימים גם ככה אז היא הספיקה לחסום את המתקפה שלי ברגע האחרון. 

הורדתי את החרב והחזרתי אותה לצורת עט.

-"איך היה? כיף? משעמם? מאתגר?" היא הייתה ממש סקרנית לדעת.

"היה..... מאתגר" החלטתי שזאת המילה הטובה ביותר.

-"מגניב! אגב אתם יודעים מה הכניסה הכי קרובה לטרטרוס? תמיד רציתי לבקר שם את אמא ודוד טרטרוס!" היא נשמעה כול כך נלהבת ואני, אנבת' וניקו היינו הכי מזועזעים מכולם.

-"רק כדי להבין, את רוצה לצאת לטיול בטרטרוס כדי לפגוש את אמא שלך ואת טרטרוס בעצמו?!" החכמולוגית שלי שאלה, אני לא הייתי ממש מסוגל להגיב לזה.