נכדיו של הלורד וולדמורט

פרק שמונה עשר its coming! צחוק מרושע וקול של טיל נופל

היי אני ממש מצטערת שלא העלתי פרק התחילו להפציץ אותנו טיפה ואני עומדת לשלב את זה טיפה בסיפור.

אין לי ממש זכות להתלונן היות ואני גרה במרכז אבל, חמאס לפחות דייקו בשעה! הם חייבים לנו איזה שלושה לחמי שום הם כול הזמן מאחרים ביותר מ10 דקות.

היום גם הגעתי למסקנה שבן דוד שלי הקטן הוא בן הרמס אז כע.

תושבי הדרום ועוטף עזה, רק תדעו אנחנו איתכם, ומקווים שתהיה לכם הפוגה בקרוב 3>

----------------------------------------------------------------------------------------

נ.מ. מיסה

היום התחיל כרגיל, קמתי, התלהבתי והתפאנגרלתי לי, לבשתי את התלבושת האחידה של קאגויה מלאב איס וור ומעליה את הגלימה של הגוורטס. התאמנו, הצקנו (רק אני ווונדי אבל לא נורא) וב11 בדיוק סיימתי לראות עם כולם למטה את פרק 4 ביורי!! על הקרח (ני מוסרת לכו תראו את זה) והטלפון שלי צפצף. זה לא היה סתם צפצוף. "it's coming!" קול ציפורי אמר, צחק צחוק (שנשמע מאוד מרושע בדיאבד) והיה קול של טיל נופל. "כולם החוצה לחדר מדרגות! יש ממד קרוב?" צעקתי ומיהרתי החוצה. שנייה לפני שיצאתי נזכרתי, נכון, אני לא בארץ, אני לא בבית. חזרתי וכולם בהו בי.

"אני באה מישראל, יש את עזה ומידי פעם החמאס, ארגון טרור, יורים עלינו טילים. לרוב זה רק במקומות שמסביב לעזה ובדרום, אבל, לפעמים, הם שולחים טילים ארוכי טווח ויורים על המרכז, על גבעתתים, תל אביב והסביבה." הסברתי ואז בזמן שהם ניסו להבין את מה שאמרתי הלכתי לחדר שלנו ובדרך התקשרתי להורים שלי, לחברים שלי ובדקתי שכולם עדיין בחיים.

"אמא אבא הכול בסדר אצלכם? ירדתם למקלט? (שמות של שתי האחיות שלי כי אני מעדיפה לא לרשום) איתכם?" שאלתי בעברית.

-"כן הכול בסדר אצלנו, טיל אחד נפל ליד הבית של (שמות של דודים מצד אמא שלי כי אני מעדיפה לא לרשום) ממש מאתיים מטר משם ואותו דבר אצל סבא וסבתא בראשון לציון אבל הם בסדר הם נכנסו לממדים לפני" אבא שלי ענה לי ואני נשפתי בהקלה.

"יופי מזל, אם אני צודקת הם בטח ירו עוד כמה מטחים בקרוב אז תשמרו על עוררות"

-"כן הם התריעו שבשלוש הם שוב ירו למרכז"

"טוב יופיטר ישמור עליכם מהשמיים ופלוטו והאדס מוכנים לקבל את החמאס מהאדמה" אמרתי ואז הוספתי בגלל שהם לא ממש מבינים למה אמרתי את זה "אלוהים ישמור עליכם" ואז ניתקתי והתקשרתי לסבתא וסבא שלי ולחברים שלי, בדקתי שהכול טוב אצלהם, בזמן שאפליקציית צבע אדום מצפצפת מידי פעם ברקע.

-"היי מיסה, הכול בסדר עם המשפחה והחברים והכול?" וונדי נכנסה לחדר והתיישבה על המיטה לידי. 

"כן הם בסדר" עניתי והתייבתי על המיטה שלי גם , קולטת שעמדתי עד עכשיו.

-"מצב... מיוחד, יש לכם במדינה"