The night we met | L.S Hebrew

פרק 1

-נקודת מבט לואי

ג׳יין בדיוק התקשרה והזמינה אותי לבוא איתה למסיבה, היא אמרה לי שנייל וליאם יהיו שם ובנוסף עוד חבר שלהם שהיא לא מכירה.
״לואי בבקשה תבוא״ ג׳יין ‏בקשה נשמע יותר שהתחננה, לא ממש רציתי, לא היה לי חשק... זאת מסיבה של אחד החברים שלה מהקולג׳. לאחר שסיימתי ללמוד לא שמרתי על קשר עם אף אחד חוץ מג׳יין נייל וליאם...
רק אליהם נקשרתי, ראיתי אותם כחברי אמת. ״לא יודע, אוליי אבוא, תני לי לחשוב על זה. אעדכן אותך בעוד שעה, סבבה?״ שאלתי אותה ״כן ברור!״ אמרה
״אני רק אשלח לך את הכתובת למקרה שתשכח לעדכן אותי ותחליט שכן בא לך לבוא״ הוסיפה.
הודתי לה על ההזמנה ואיחלתי לה להתראות, לאחר מכן נתקתי את השיחה.
חשבתי לעצמי שבעצם למה לא ללכת? זה לא שיש לי משהו טוב יותר לעשות... הרי אני כל היום יושב בבית ולא ממש עושה משהו חוץ מלהתמרמר על כך שפיטרו אותי מהעבודה מכיוון שאחרתי כמה פעמים... לא מבין למה עשו מזה כזה עיניין...
רק אחרתי טיפה זה הכל, לדעתי הייתי עובד מצויין וחבל שפטרו אותי. הפסד שלהם.

**

השעה כבר שש אחר הצוהריים. החלטתי שאני כן הולך למסיבה עם חברי
התקשרתי לג׳יין לעדכן אותה שכן אגיע
״לואי!״ קראה
״תגיד לי שהחלטת כן לבוא בסוף״ הוסיפה וגיחכתי
״כן ג׳יין אבוא. רק באיזה שעה המסיבה תתחיל?״ שאלתי
״בתשע״ אמרה
״יש לך איך להגיע?״ שאלה
״אממ את האמת שהאוטו שלי במוסך... תוכלי אוליי לבוא לאסוף אותי?״ שאלתי בתקווה שהיא יכולה, כי אם לא אין לי דרך להגיע...
״כן בשמחה!״ אמרה ״העיקר שאתה בא!״ קראה הודתי לה ונתקתי את השיחה.

נכנסתי למקלחת, התארגנתי והתלבשתי.
השעה הייתה כבר שמונה ורבע. פתאום שמעתי רעש של ההודעה מהטלפון, הרמתי אותו וראיתי שג׳יין שלחה הודעה

׳לואי אני נייל וליאם בדרך עוד עשר דקות נגיע, תיהיה מוכן׳
כתבה

׳אין בעיה. תתקשרי שאתם בחוץ׳
כתבתי לה בחזרה וסגרתי את הטלפון.

לאחר עשר דקות רבע שעה שמעתי את הטלפון מצלצל, זאת הייתה ג׳יין.
יצאתי מהבית נועל אותו, מזמין מעלית ויורד למטה.
שיצאתי מהבניין ראיתי את האוטו הלבן של נייל מחכה לי. ובתוכו ישבו נייל, ליאם, ג׳יין ועוד בחור שכנראה היה החבר הזה של נייל וליאם שג׳יין דיברה עליו.
נכנסתי למושב האחורי ליד ג׳יין ולידה ישב הבחור
״היי״ נייל קרא ממושב הנהג מסתכל עליי מהמראה הקטנה
״היי כולם״ קראתי חזרה.
ג׳יין ישר קפצה עליי בחיבוק מפתיע, חבקתי אותה חזרה.
״וואו הרבה זמן לא התראינו״ ליאם קרא מהמושב הקידמי ליד נייל
״כן הא, טוב לראות אותם״ אמרתי.
הבחור הסתכל עליי במבט מסוקרן
״מה שמך?״ קרא
״ל-לואי״ עניתי לו, לא יודע אפילו למה גמגמתי... ״שלך?״ שאלתי חזרה
הארי״ ענה, הארי... חשבתי לעצמי. נראה בחור נורא קשוח עם המבט הזה, לא יודע אם זה בגללי או שהוא תמיד ככה.
״נעים להכיר״ אמרתי
הוא הנהן עם ראשו וסובב את ראשו לחלון הרכב, מביט לבחוץ. קצת חצוף חשבתי לעצמי...

פאנפיק ראשון שלי אז תהיו נחמדים אליי
אם תראה לכם שתאהבו את הפאנפיק תשמרו אותו בספריה כדי שתתעדכנו בכל פעם שיצא פרק
אשמח להצבעות ותגובות❤️