The night we met | L.S Hebrew

פרק 13

הגענו ל1k צפיות לפאנפיק!! מאוהבת בכם❤️
אל תשכחו להגיב ולהצביע 3>

״בוקר טוב נבלותתת!!!״ נייל צעק וקפץ על המזרן שלי ושל לואי במטרה להעיר אותנו
״דייי!!״ צעקתי עליו בתקווה שהוא יסתום ויפסיק לקפוץ
״לא הארולד קדימה קום!״ הוא צעק בחזרה והפליק לי לתחת
״מה אתה עושה ידפוק זוז ממני!״ צעקתי ועפתי כרית לאוויר לא באמת רואה לאן העפתי אותה רק מקווה שהיא תפגע בנייל אבל זה לא מה שקרה ובמקום היא פגעה בלואי
״מה אתה עושה מפגר?״ לואי שאל בקול ישנוני
״זה לא אני! זה הארי״ נייל הלשין הבן זונה
״בטעות לו, זה היה מכוון לנייל״ אמרתי לו למרות שהוא לא היה נשמע כועס בכלל אלה יותר בכיוון של עייף ואני יכול להבין למה
״לו?״ נייל שאל ועלה לו פרצוף חשדני מסוקרן ומחויך בו זמנית
״סתום״
״יאללה נו קומו קומו! אני עוד צריך להעיר את זאין ואתם יודעים כמה זה סיוט להעיר אותו אז לפחות תעזרו לי אתם ותתעוררו״ נייל ביקש-התחנן
״אנחנו לא הולכים לעבודה היום, תן לנו לישון בבקשה״ לואי ביקש ולא הבנתי איך הוא כל כך נחמד על הבוקר... אני שמעצבנים אותי בבוקר או בכללי שבכלל פונים אליי בבוקר אני מתפוצץ ומקלל את כל העולם
״מה? למה?״ נייל שאל והמבט שלו הפך למבולבל
״ככה. יש לנו תוכניות. עוף מפה.״ אמרתי לו מקווה שזאת תיהיה הפעם האחרונה לשעה הקרובה שאני אצטרך לבקש ממנו לעזוב אותי ולסתום
״איזה תוכניות?״
״נייל סתום כבר! אלוהים! לא כל דבר אתה צריך לדעת! שחרר!״ לחשתי-צעקתי אליו,
משגע אותי שהוא תמיד חייב לדחוף את האף שלו לכל מקום... אני אוהב אותו והכל אבל הוא מחרפן אותי לפעמים
״אוקיי, בסדר, תרגע בן אדם״ הוא אמר ושמעתי את הצעדים שלו מתרחקים לכיוון המסדרון
תודה לאל שהוא הלך, לא היה לי כוח אליו.
הסתובבתי לצד של לואי וראיתי אותו יושן, הוא נראה כמו מלאך, השיער שלו שנופל על פניו בצורה מושלמת, הנשימות הקטנות שיוצאות מפיו החצי פתוח, האישונים שלו שזזים מבעד לעפפים באיטיות ומשום מה זה מרגיע אותי... הוא מושלם.
החלטתי שאני קם ומפסיק לבהות בו כי הרגשתי כמו איזה מטרידן, מה שאני לא.
הכנתי לי קפה והלכתי לשבת במרפסת הקטנה שיש לנייל. הסתכלתי על הנוף הסביר ובאתי להניח את הקפה על השולחן עד שקלטתי את קופסת הסיגריות שמונחת על השולחן רק מחכה שאני אקח אחת אבל לא, אני לא הולך ליפול לזה, להשבר לזה, אני חזק יותר מזה. זה לא בריא. זה מזיק. זה לא טוב.
מאז שעברתי את הגמילה לסמים הבטחתי לעצמי שאני לא אגע יותר בסיגריות, בנוסף לסמים.
אלכוהול אני עדיין שותה פה ושם אבל רק שאני עם חברים וגם אז אני לא שותה הרבה שזה מגיע למצב שאני לא פיקח.
בסיגריות וסמים אני לא נוגע. לפחות משתדל... מדי פעם אני נישבר לזה ולוקח איזה סיגריה אחת, אבל בסמים אני לא נוגע. אני נקי כבר שנה וחצי ואני ממש לא מתכוון לחזור לזה. לא בזמן הקרוב, ולא בכלל. זה לא משהו שחסר לי כרגע. פעם זה היה חסר לי, ומאוד. אבל עם הזמן התרגלתי והתחלתי לשכוח מזה. אני אפילו לא ממש זוכר כבר איך ההרגשה של להיות מסטול ואני גם מעדיף לא להזכר.
הסיבה העיקרית שהייתי משתמש בסמים היא כדי לשכוח, לא לזכור, להתנתק לכמה זמן מהעולם החרא שהייתי חיי בו באותה תקופה.
הייתי מסובך עם המון אנשים בעיקבות הסמים ואני שמח שזה נגמר. גם הייתי שם רק בן 17 לא באמת הבנתי משהו מהחיים שלי.
ואני כל כך שמח שהחלק הזה בחיים הסתיים. אני לא אשקר ואגיד שלא הייתי רוצה שכל מה שקרה לא יקרה. אני לא מתחרט על זה.
נכון שזה נשמע מוזר אבל זה חלק בחיים שלי שחשוב לי, שמזכיר לי שהחיים לא דבש ואני צריך להגיד תודה ולהעריך מה שיש לי, שמזכיר לי לא להידרדר לדברים האלה שוב ובקיצור אני לא מתחרט על זה. אני גם לא שמח על זה, בכלל לא. אבל אני גם לא מתחרט.