אני והארי חזרנו לכולם והם ישר הסתכלו עלינו ״איפה המשקאות?״ ליאם שאל
״תשתוק שנייה אתה לא רואה את הפרצוף של לואי? נראה לי קרה לו משהו...״ נייל לחש לליאם
״לואי הכל בסדר?״ ג׳יין שאלה
״כ-כן״ אמרתי בחשש
״הארי מה קרה שם?״ ג׳יין שאלה את הארי ״הוא יחליט אם בא לו לספר או לא״ הארי אמר לה חזרה
״זה בסדר, אני אספר״ אמרתי לקחתי נשימה וסיפרתי.
״וואו ואתה בסדר?״ ג׳יין מהירה לשאול
״כן, תודה, למזלי הארי הגיע בזמן...״ אמרתי ״איך ידעת לבוא?״ שאלתי אותו והסתכלתי לעיניו והרגשתי שאיברי קורסים ונמחצים במכה מייסרת.
הוא הסתכל חזרה לעיניי
״ג׳יין אמרה לי לבדוק מה איתך ולמה אתה מתעקב״ אמר בפשטות הסתכלתי עליו כמה רגעים ואמרתי לו
״אוקיי טוב תודה לך״
**
עברו כבר כמה ימים מאז המסיבה
לאחר שסיפרתי להם מה קרה הלכנו משם והם החזירו אותי לבייתי.
אני עדיין טיפה בשוק ממה שקרה לא מצליח להעביר את זה ממחשבותי...
לפתע ליבי קפץ מצלצול הטלפון, הסתכלתי על המסך והיה רשום שיחה נכנסת
מ-׳נייל׳
עניתי גלגלתי את עיניי ושאלתי
״מה?״
״מה זה האינרגיות השליליות האלה לואי? תשתחרר טיפה, אני וליאם הולכים היום לבר להשתכר קצת ולשחרר את הראש, תרצה לבוא?״שאל נאנחתי
״אממ כן אני מניח, למה לא?״ אמרתי ״
מצויין אבוא לביתך, תיהיה מוכן עוד חצי שעה״ אמר
״אוקיי, תתקשר שאתה למטה״ אמרתי ונתקתי את השיחה.
לא רציתי לבוא כל כך אבל אמרתי לעצמי נלך בכל מקרה, נשתחרר טיפה, לא יצאתי מאז אותו יום במסיבה חוץ מלסופר לקנות כמה דברים שהיו חסרים לי במקרר. גם אוליי היה בי חלק קטן שקיווה שהארי גם יהיה שם איתנו...
יש בו משהו שמושך אותי, הוא מעניין אותי, אני רוצה להכיר אותו יותר.
לאחר חצי שעה נייל התקשר אליי ואמר לי לרדת, ירדתי ונאנחתי בשקט שראיתי שהארי לא נמצא איתם באוטו...
זה היה מטופש לחשוב בכלל שהוא יהיה שם, או שאולי לא? אני לא יודע... נכנסתי לאוטו אומר לנייל וליאם שלום
״נו איך אתה מרגיש?״ נייל שאל אותי
״בסדר״ עניתי וגם ככה הרגשתי את האמת, לא הרגשתי שאני משקר.
״טוב נייל קדימה בואו ניסע״ ליאם קרא והתחלנו את הנסיעה
״לאן אנחנו הולכים?״ שאלתי, ידעתי שאנחנו הולכים בר כל שהוא, אבל בכל מקרה שאלתי ״לבר, כבר אמרתי לך״ נייל אמר
״אה ובנוסף גם הארי יהיה שם״ ליאם אמר וליבי החסיר פעימה, מה הוא אמר? שהארי יהיה שם?
״אה מגניב״ אמרתי בקול חלש מנסה לא להשמע מתרגש או משהו, למרות שבתוך תוכי שמחתי והתרגשתי.
הגענו לבר ונכנסנו את האמת שזה נראה יותר כמו בית קפה.
אוליי זה בית קפה ביום וסוג של בר בלילה למרות שזה לא נראה כמו בר כל כך.
הייתה שם במה קטנה ועלייה סטנד של מיקרופון ומיקרופון, ממולה כמה שולחנות וכיסאות, היה את הבר שגם כמו שחשבתי, היה שם מכונת קפה, ועל הקיר מעל היה כמה תמונות של אנשים שלא הכרתי, היה גם על הקירות עציצים מטפסים שכיסו את רוב הקיר.
ואני את האמת האהבתי את העיצוב של המקום.
נכנסנו למקום ואז ראיתי אותו, את הארי.
הוא היה שם על הבמה ושר שיר כל שהוא שאיני מכיר, הסתכלתי עליו בפרצוף הערצה וחשבתי לעצמי שהוא שר כל כך יפהיפה.
הסתכלתי עליו תוך כדי שאני מוצא שולחן לשבת עם נייל וליאם.
״תגידו אתם ידעתם שהוא יודע ככה לשיר?״ שאלתי
״כן, ידענו״ ליאם השיב בפשטות.
לאחר כמה דקות הארי סיים והתקדם אלינו לשבת איתנו בשולחן. הוא לבש מכנס ג׳ינס שחור עם מעט קרעים חולצה שחורה חלקה, טיפה רחבה ומגפיים חומות שחרות, השיער שלו היה אסוף בצורה טיפה מרושלת אך מחמיאה לו. הוא בן אדם מאוד מושך. חשבתי לעצמי.
YOU ARE READING
The night we met | L.S Hebrew
Storie d'amoreהפאנפיק לא גמור ולצערי לא ימשיך. אבל אם אתם עדיין רוצים לקרוא אותו, תתנו לו צ'אנס כי הפרקים משתפרים. בהתחלה זה קרינג אבל זה עובר. ללואי ולהארי יש חברים משותפים שאף פעם לא טרחו להכיר בניהם. עד שיום אחד חברים של לואי הזמינו אותו למסיבה ואמרו לו שגם חב...
