פרק 12

204 23 12
                                    

״וואו הסרט הזה היה משעמם״ התבכיינתי ללואי ברגע שהכתוביות המעידות על הסוף היו מוצגות על מסך הטלוויזיה
״מה? על מה אתה מדבר? זה היה אחלה
סרט!״ לואי אמר ונראה כאילו הוא לא הולך להמשיך את הויכוח הזה מכיוון שהוא מאוד עייף
״לא נראה לי, אבל יודע מה? בוא נשאל תחברה מה הם חושבים״ הצעתי
ולואי הנהן כאות הסכמה
״היי חברה, מה אתם חושבים על הסרט?״ אמרתי וסובבתי חצי ראש לכיוון כולם
״מ-מה? סרט... סרט... נחמד, נחמד, לא מפחיד, לא״ ליאם מלמל, נראה שיותר לעצמו מאשר לנו ואני? אני רק גיחכתי למראה המפוחד שלו
״אוקיי, כן, טוב, בכל מקרה, אמממ, נייל!״ קראתי, הוא נבהל וישר הרים את מבטו אליי
״מה אתה חושב כל הסרט?״
״נחמד כזה לא יודע, אחלה כזה״ נייל אמר
״כן כן מה שתגיד״ אמרתי וגילגלתי עיניים, למה כולם אהבו תסרט המעפן הזה? אני באמת לא מבין...
״שרה? ג'יין? מה איתכן״
״הוא היה ממש סבבה, חמוד נורא״ הם ענו ביחד וגם זאין הסכים איתן
טוב כנראה אני היחיד שלא התלהב..
״טוב, מה אני אגיד לכם, יש לכם חרא טעם בסרטים״ אמרתי וחייכתי חיוך מתנסה
״מה שתגיד״ נייל אמר וגילגל עיניים
לואי הסתכל עליי ומשום מה חייך וכל השאר פשוט התעלמו ממה שאמרתי
״מה השעה?״ ליאם שאל
״אממ, רגע, 01:45״ נייל אמר ונאנח ״חייבים ללכת לישון״ הוא הוסיף
כולם הנהנו להסכמה והתארגנו לישון
נייל ליאם וג׳יין וישנו בחדר של נייל. נייל וג׳יין על המיטה וליאם על מזרון ברצפה
אני ולואי ישנו במזרן גדול מאוד בסלון ככה שלא היינו ממש צמודים אחד לשני. וזאין ושרה הלכו לחדר אורחים של נייל
אני רק מקווה שהם לא הולכים לעשות שם דברים כי אני לא אעמוד בזה

״לילה טוב!״ נייל צעק מהחדר שלו
״לילה טוב״ זאין ושרה החזירו מחדר האורחים
״לילה טוב לכולם! עכשיו סתמו ותפסיקו לצעוק״ צעקתי ושמעתי צחקוק קטן מגיע מהפה של לואי
״שמח שזה מצחיק אותך״ אמרתי לו בחיוך והסתכלתי לתוך עיניו הכחולות והיפות
״מצחיק זה מילה גדולה מדי״ הוא אמר מחייך אליי חזרה ומביט מבט חודר ישר לתוך עיניי גורם לי לחוש צמרמורת קלה לכל אורך גופי
״לילה טוב לואי״ אמרתי תוך כדי שנשכבתי על הצד עם גבי לכיוון לואי
״לילה טוב הארי״ לואי החזיר ושמעתי אותו נשכב גם

חצי שעה עברה ואני עדיין לא הצלחתי להרדם אז החלטתי שאלך למטבח ואחמם לי חלב כי קראתי איפה שהוא שזה עוזר להרדם.
קמתי למטבח בשקט כדי לא להעיר את לואי או כל אחד אחר בטעות
לאט לאט פתחתי את המקרר, הוצאתי את החלב והתחלתי לחפש אחר כוס בכל המגירות עד שמצאתי. מזגתי שליש כוס חלב והכנסתי למיקרוגל לחצי דקה והפעלתי
הסתובבתי וראיתי את לואי עומד מאחורי
״אמאלה משוגע אתה יודע איך הבהלת אותי?!״ צעקתי לחשתי תוך כדי שאמרתי לו ושמתי יד על החזה, מרגיש את ליבי פועם בחוזקה מרוב שהוא כל כל הבהיל אותי, להתחשב בעובדה שהכל חשוך ואני בקושי ורואה משהו
״אהה אופס, סליחה, לא התכוונתי״ אמר בלחש
אני לא יכול לראות אותו אבל אני די בטוח שהוא הסמיק טיפה
״הכל בסדר, רק תשתדל פעם הבאה לא לעמוד בצורה קריפית מאחורי אנשים שיש חושך בכל הבית בשתיים ורבע בלילה״ אמרתי ושמעתי צחקוק קטן מגיע ממנו
״יש לך צחוק חמוד״ שיט למה אמרתי את זה בקול?! דמאט! דפוק דפוק דפוק
״תודה״ הוא אמר בלחישה ויכולתי לראש מבהד לחשיכה את ידו מגרדת בעורפו וראשו מושפל למטה

The night we met | L.S HebrewWhere stories live. Discover now