הגענו למסיבה, השעה הייתה כבר תשע ורבע ואת האמת שלא הרבה אנשים היו...
רן בא לעברנו אמר שלום ושמח שהגענו.
רן היה זה שערך את המסיבה, בבית שלו.
יש לו בית נורא מרשים, ההורים שלו הביאו לו אותו לאחר שסיים קולג׳.
איך אני יודע אתם שואלים?
הוא לא היה שקט וצנוע לגבי העיניין הזה בוא נגיד ככה.
היה לבית שלוש קמות, חצר גדולה ובריכה בגודל לא מבייש לביתו.
נכנסנו לבית ונייל נראה ישר מאוד מתעניין, הוא התחיל לחקור את הבית ולשאול את רן כמה שאלות על הבית.
בזמן שאני ליאם ג׳יין והארי נשארנו בסלון ודברנו.
אני לא יודע למה אבל יש משהו שמושך אותי בהארי הזה, עם השיער הארוך שלו, העיניים הירוקות והחשוכות שלו והוא היה נורא גבוה יחסית אליי. אולי זה בכלל בגלל שאני נמוך?
״לואי״ ג׳יין קראה מחזירה אותי בחזרה למציאות לאחר ששקעתי בחלומות ומחשבות ״כן?״ שאלתי
״אנחנו משחקים משחק״ אמרה
משחק? חשבתי לעצמי לא רוצה להשמע שטחי אבל זה נשמע עמו משהו של ילדים ביסודי ולפני מה שאני זוכר אנחנו כבר לא של ממזמן
״איזה משחק?״ שאלתי, מנסה להראות מתעניין ״כל אחד צריך להגיד משהו משמעותי מהעבר שלו״ אמרה וחשבתי לעצמי מה היה משמעותי בעבר שלי? לא ממש הצלחתי לחשוב על משהו חוץ מהמוות של אבי...
אך זה לא משהו שאני כלכך רוצה לשתף, הרי גם ג׳יין וליאם מודעים לזה, רק הארי לא.
אבל אני לא חושב שזה משהו שהוא צריך לדעת עליי כרגע. אנחנו אחרי הכל לא מכירים ואין לי צורך או חשק לשתף את במידע הזה. ״ליאם אתה תתחיל״ ג׳יין קראה.
ליאם נאנח וסיפר
״שהייתי קטן בגיל שש בערך עברתי תאונת רכב עם ההורים שלי ושברתי את הרגל... הייתי צריך להיות עם כיסא גלגלים במשך חודשיים״
אמר, וואו זה לא משהו שידעתי, אוליי אחרי הכל אני לא מכיר אותו כלכך טוב כמו שחשבתי?
״עכשיו תורי״ ג׳יין אמרה והסתכלה עליי כאילו שסימנה לי שאני הבא בתור
״שהייתי קטנה ההורים שלי התגרשו ונתקתי קשר עם אבי, לאחר כמה שנים דיברתי איתו והסתבר שהוא הקים משפחה, יש לו אישה ושתי ילדים... ואז הבנתי שאני אמי ואחי עבר רחוק וחסר משמעות בשבילו...״
אמרה, ידעתי שזה קרה אבל אף פעם לא שמעתי אותה אומרת את זה כך, בדרך כלל היא לא נוהגת לדבר על זה וגם אם כן אז היא לא ממש מרחיבה בנושא וישר אומרת שהיא בסדר.
״טוב אז אני מניח שעכשיו תורי״ אמרתי ואת האמת שנראה לי יותר שאלתי... חשבתי מה לומר ולא ממש היה לי מה לאמר
״שהייתי בן עשר הכלב שלי מת״
אמרתי ושמעתי צחקוק קטן מהצד של הארי, הסתכלתי עליו קופא מעיניו הירוקות והיפהיפיות ״משהו מצחיק אותך?״ שאלתי במבט שואל
״לא, לא, שום דבר לא מצחיק אותי״ אמר וגיכח ״יופי אז תסתום״ אמרתי לו בשקט טיפה מובך. הוא זקף את גבותו והיה לו מבט מופתע וחיוך קטן שחשף גומה קטנה על הלחי שלו, גומה יפהיפה.
״יאללה קדימה הארי תורך״ אמרתי לו בחיוך קטן
״כן, אני מניח..״ אמר ונאנח.
הוא נראה בחור מאוד מסתורי, עם עבר רציני וכמובן שלא נראה שהוא ירצה לדבר עליו... נחכה ונראה מה יש לו להגיד. חשבתי לעצמי.
״אז אממ... שהייתי בן שבע עשרה הייתה לי התמכרות לסמים ואמי שלחה אותי לגמילה, שהשתחררתי החלטתי לעזוב את הבית ולחיות בדרך עצמית אבל אני עדיין שומר על קשר עם המשפחה״
אמר וואו חלק ממני ציפה למשהו בסגנון הזה וחלק ממני היה מופתע שככה חשף את זה ואמר את זה בפשטות כאילו זה כלום ולא ביג דיל, מי יודע אוליי זה ככה בשבילו...
מאוד יעזור לי אם תצביעו ותגיבו❤️
YOU ARE READING
The night we met | L.S Hebrew
Romansaהפאנפיק לא גמור ולצערי לא ימשיך. אבל אם אתם עדיין רוצים לקרוא אותו, תתנו לו צ'אנס כי הפרקים משתפרים. בהתחלה זה קרינג אבל זה עובר. ללואי ולהארי יש חברים משותפים שאף פעם לא טרחו להכיר בניהם. עד שיום אחד חברים של לואי הזמינו אותו למסיבה ואמרו לו שגם חב...
