The night we met | L.S Hebrew

פרק 7

אני והארי הגענו למקום העבודה. ושהגענו חיכה לי המנהל שאמור לראיין אותי באחד השולחנות. התיישבתי מולו
״לואי טומלינסון נכון?״ שאל
״כן״ עניתי
״לואי, הבנתי מהארי שאיבדת את עבודתך הקודמת, איך זה קרה אם אפשר לשאול?״ ״העבודה שלי הייתה במרחק של שעה נסיעה מהבית שלי אז זה לקח לי הרבה זמן להגיע וגם עכשיו במיוחד מכיוון שהאוטו שלי כבר הרבה זמן במוסך ככה שיוצא שהייתי מאחר... אבל האוטו אמור לחזור בעוד יומיים וגם הבית שלי הוא רבע שעה מפה ככה שאין בעיה״ עניתי לו
״אה, אוקיי, אני מניח שזה יכול לעבוד. בכל מקרה, שנתחיל עכשיו בראיון?״
״בשמחה״ עניתי לו
״אז לואי... ספר לי את הניסיון שלך עד עכשיו בעבודה, איפה עבדת ובמה עסקת שם?״ שאל, התחלתי לספר לו, ובנתיים ראיון בעבודה הלך חלק.

-נקודת מבט הארי
אני ולואי הגענו לבית קפה והוא ישר הלך לדייב המנהל להתראיין. ולפי איך שזה נראה עכשיו מהצד, נראה שהולך לו די טוב.

האמת היא שאני חושב שהוא חמוד כזה, יש בו משהו שאני לא יודע להסביר אותו, העיניים הכחולות האלה, הגוף הקטן והיפה שלו, השיער שנופל לו על המצח ומסודר בצורה מושלמת. לא אשקר שהוא מושך אותי.

אבל אני גם לא חושב שהוא גיי... או שאולי הוא כן? לא יודע, אבל גם לא באמת אכפת לי. אני לא טיפוס של מערכת יחסים. אני יותר טיפוס של סטוץ ללילה ולקוות לא לראות אותם בחיים יותר שוב. אבל... מעניין אותי לברר לגביו בכל מקרה, סתם כי מעניין אותי לדעת. אז אני אשאל את נייל, הוא בטח ידע

״הארי מה קורה? למה אתה לא עונה עונה לי לטלפון?״ סאם קטע אותי ממחשבותי, סאם זה בוא נגיד ככה הסטוץ היחיד שאיך שהוא נשארתי איתו בקשר.
אני לא חבר שלו או משהו, פשוט מתי שמתחשק לי ואני מרגיש חרמן אני מתקשר אליו והוא כמו זונה קטנה בא.
חוץ מזה, הוא טוב בזה, יותר מזה הוא סתם בן אדם שיטחי ומשעמם. למרות שלא ממש יצא לי להכיר אותו ולדבר איתו יותר מדי בשביל להבין מי הוא באמת אבל עדיין כמו שאמרתי, הוא לא מעניין אותי ואני לא בן אדם של מערכות יחסים. הוא בתכלס שום דבר בשבילי חוץ מסטוץ מתמשך.

אבל בזמן האחרון הוא חושב שאנחנו יותר מזה והוא בא לעבודה שלי ומתקשר, שולח הודעות ולא משחרר ממני למרות שהבהרנו את זה שאנחנו לא יותר משתי יזיזים, אבל נראה שהוא די שכח מזה, וזה מעצבן.
״מה סאם, מה אתה רוצה עכשיו?״ אני שואל אותו ברוגע למרות שאני עצבני מבפנים
״אתה לא עונה לי להודעות ולשיחות, למה?״ שאל, הוא שואל אותי אם אני רוצה לצאת לאן שהוא ולא בא לי ואין לי כוח אליו אז אני פשוט מסנן אותו.
רק חבל שהוא יודע איפה אני עובד, כי הוא פשוט בא כל יום ומציק לי...
״סאם אני כבר הסברתי לך, לא יקרה בנינו שום דבר. מה אתה לא מבין? אנחנו סיכמנו שאנחנו רק ׳חברים טובים׳ וזהו.״
(שאני אומרת ׳חברים טובים׳ הכוונה לשתי אנשים שמזדיינים ולא יותר מזה. משמה יזיזים. ה.כ)
אמרתי לו עכשיו בפחות רוגע ויותר כעס
״כן... אני יודע אבל אני מתגעגע אליך, רוצה אולי נלך לשירותים ואני אראה לך כמה התגעגעתי?״ שאל במבט פלרטטני ואת האמת שדי היה לי חשק עכשיו
״סתום ובוא אחרי״ אמרתי לו ותפסתי תיד שלו. נכנסנו לתא שירותים אחד ועשינו מה שעשינו, ובוא נגיד, אני לא סובל אותו, אבל לזיין אותו, אני אוהב.
הוא כמו כלבה קטנה פשוט עושה מה שאני אומר לו. ולא יודע על כבר אמרתי אבל אני אוהב להיות השולט.

יצאתי חזרה מהשירותים חזרה למאחורי הדלפק, סאם יצא אחרי והתקדם לכיוון היציאה. ואז זה הכה בי, לגמרי שכחתי שלואי היה כאן והתראיין.
״שיט״ מלמלתי לעצמי בשקט תוך כדי שחפשתי אותו עם העיניים שלי מנסה למצוא אותו ללא הצלחה. לא הגיוני שהוא חזר הביתה הרי אני הסעתי אותו לפה, אין לו איך לחזור... חשבתי לעצמי.

החלטתי שאני מתקשר אליו
״הלו״ לואי ענה
״לואי איפה אתה? לאן נעלמת?״ הוא לא ענה ופתאום ראיתי אותו יוצא מהשירותים מובך והמבט שלו מושפל למטה, נאנחתי נתקתי תשיחה. שיט אני מקווה שהוא לא שמע את מה שאני חושב שהוא שמע, חשבתי לעצמי.

״הארי אני צריך ללכת אני אדבר איתך מחר״ הוא אמר
״רגע אבל איך אתה חוזר?״
״אני כבר אזמין מונית או משהו. תודה בכל מקרה״ הוא אמר נראה טיפה לחוץ ומובל ביחד מיהר לעבר הדלת ויצא
״ביי״ אמרתי בשקט, לעצמי כי הוא לא באמת היה יכול לשמוע אותי... הרגשתי טיפה רע עם עצמי אפילו שאין לי פאקינג סיבה. נערתי את המחשבות מהראש וחזרתי לעבודה.

אוקיי פרק טיפה ארוך יותר כמו שהבטחתי.
מה אתם חושבים על הפרק? כי תאמת שאני לא בטוחה לגביו... אשמח שתכתבו לי בתגובות❤️☺️
מפרק 9 מתחיל להיות מעניין אז יש למה לחכות
(אגב שאני אומרת בית קפה/בר אני מתכוונת לאותו מקום, פשוט ביום זה בית קפה ובלילה סוג של בר כזה.)