אהבה במחנצ

פרק ראשון

נ.מ: רוני
התעוררתי בביתן אפרודיטה והתיישבתי במיטתי. ניזכרתי בחלום המוזר שחלמתי, החלום שבו נער חלומותי עם העור החיוור במקצת, השיער השחור כלילה והעיניים השחורות החודרות והמבט המאיים והעדין בו זמנית, נהפך לנערה. נערה שהכרתי היטב. קמתי מהמיטה ולקחתי חולצת מחנה וג׳ינס, ופניתח אל המקלחת של הביתן. נכנסתי למקלחת, התקלחתי, התלבשתי וציחצחתי שיניים, ואז יצאתי מהביתן. צעדתי ברחבי המחנה, ואז ראיתי את ליס, חברתי הטובה ביותר, יושבת ליד האגם. התחלתי ללכת לעבר האגם, והתיישבתי לצד ליס. "היי" אמרתי בחיוך נעים. ליס הסתובבה אלי וחייכתי חיוך עקום וחמוד. "היי" היא החזירה לי. "מה את עושה?" שאלתי והיא שתקה. ראיתי דמעה מבצבצת בזווית עינה, והנחתי שהיא ניזכרת במשהו לא נעים. היא אף פעם לא סיפרה לי מה קרה לה לפני המחנה, אבל ידעתי דבר אחד: מה שקרה לה לפני המחנה, לא היה טוב. הדמעה התגלגלה במורד לחייה, והלב שלי התכווץ. כאב לי לראות אותה בוכה. ניגבתי בעדינות את הדמעה מלחייה, וחיבקתי אותה. "ליס אל תבכי" אמרתי. "כןכן אני יודעת, לא לבכות כי עכשיו הכל בסדר" היא חיקתה את הקול שלי ואני צחקתי. "טוב, אמרנו אתמול שנלך ליער לא?" שיניתי נושא והיא הנהנה. שתינו קמנו והלכנו אל היער. לפני כמה ימים מצאנו ביער שדה פרחים יפה, והחלטנו ללכת אליו. הסתובבנו ביער, וליס החזיקה את הסכין שלה, מוכנה להילחם. כעבור כמה דקות הגענו אל שדה הפרחים, וחייכתי בשביעות רצון. "את מחייכת. למה?" שאלה ליס ומשכתי בכתפיים. התיישבנו ליד הפרחים, ואני קטפתי כמה מהם וקלעתי זר. שמתי את הזר על ראשה של ליס והסתכלתי עליה. פניה החיוורות והמחוייכות, שנראו מאיימות אך עדינות, שפתיה הרכות והמלאות, עיניה השחורות המהממות.....ניערתי את ראשי. 'די רוני! ליס היא רק החברה הכי טובה שלך, לא יותר! את סתם מדמיינת את כל היופי הזה!' אמרתי בראשי. "על מה את מסתכלת?" שאלה ליס ואני הסתכלתי לכל עבר בלחץ. "ס-סתם על כלום!" קראתי ונהייתי אדומה. "אוקי......" ליס נשמעה טיפה חשדנית, אך לפני שהספיקה לשאול עוד משהו שמענו את התקיעה בקרן, שקראה לכולם ללכת לארוחת הבוקר. קמתי במהירות. "ביי! ניפגש!" ציפצפתי בקולי ורצתי משם במהירות, חזרה אל המחנה. ניכנסתי למחנה ורצתי אל חדר האוכל, וכשהגעתי התיישבתי ליד אחותי לביתן, מרי. אכלנו ופיטפטנו, ולפעמים שלחתי מבטים אל ליס, שאכלה לבד את ההמבורגר שלה. "אני....אני צריכה ללכת" אמרתי למרי וקמתי. ברחתי במהירות מחדר האוכל, ורצתי אל היער. רצתי חזרה אל שדה הפרחים והתיישבתי שם, קוברת את ראשי בין ידי. "מה קורה לי?" מילמלתי בשקט ואז שמעתי משהו. שמעתי ענפים נירמסים וצעדים. קמתי במהירות. והסתובבתי, מחזיקה בידי אבן. "מ-מי זה?!" קראתי לעבר הצעדים. ציפיתי לראות את מרי, אבל מי שהגיעה הייתה לא אחרת מאשר ליס

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אז כזה זה הפרק הראשון ואני מקווה שאהבתם אותו כזה-
אני אשמח לביקורת, אבל כאילו, באמת. תגידו כזה את האמת, גם אם זה גרוע, ואני אשתדל כזה לשפר-
וכזה תהנו מהקריאה-