נ.מ: ליס
הכאב היה בילתי נסבל. אחרי שרגלי קרסו מתחתי ונפלתי לצד רגליו של אותו איש, ראייתי התערפלה ושמעתי צעקות מעורפלות במרחק. הכל היה עירובביה של כאב, דם, וצחוקו הקר של האיש צילצל באוזניי. קול מוכר צעק משהו שלא הצלחתי לפענח. הרגשתי דמעות מרטיבות את ראשי והנחתי שמישהו בוכה. אבל...מי? ולמה? ניסיתי לפתוח את העיניים אבל לא הצלחתי. "ליס! בבקשה, תישארי!!!" צעק שוב אותו קול מוכר. "אני אוהבת אותך!!! בבקשה, ליס!!!" הקול המשיך לצעוק. 'אני אוהבת אותך'. המילים התערבלו בראשי, ולאט לאט התחלתי להבין שהקול הוא קולה של רוני. רוני....אמרה שהיא אוהבת אותי?....ניסיתי שוב לפתוח את העיניים, אבל עדיין לא הצלחתי. ניסיתי שוב ושוב ושוב, עד שהצלחתי לפתוח אותן "רוני...." הקול שלי היה ממש שקט, אבל רוני התחילה שוב לבכות וחיבקתי אותי חזק "ליס!!! אני חשבתי ש...." היא לא הצליחה לסיים ופרצה שוב בבכי. הרמתי בקושי את הראש שלי אליה, ואז הרמתי את היד שלי וסובבתי את פניה אלי "די....די....הכל בסדר..." לחשתי וחייכתי חיוך מלא כאב "אני גם אוהבת אותך" היא הסתכלה עלי וניגבה את דמעותיה "מ...מה?" הקול שלה היה מלא פליאה "אני גם אוהבת אותך" התקרבתי אליה ואז נישקתי אותה. לקח כמה רגעים עד שהיא נישקה אותי חזרה. כרכתי את ידי סביב צווארה, ונישארנו ככה, מתנשקות, עד שקייל כיחכח בגרונו ורוני מיהרה להתנתק ממני "סופסוף" אמר קייל וחייך "אני שמח שאת בחיים" הוא אמר לי "האמת? גם אני שמחה שלא מתתי" אמרתי בזמן שרוני השכיבה אותי בעדינות על האדמה והתחילה לחפש בתיק שלה משהו שיעזור לי. היא הוציאה נקטר ופתחה את פי בעדינות, מוזגת לתוכו קצת נקטר. השתעלתי והיא הסתכלה עלי בדאגה "מה קרה?!" היא לקחה אמברוסיה "תאכלי את זה!!!!" "לא צריך, אני בסדר" הבטחתי לה. "את לא!!!!!!!!!!!" היא צעקה והתחילה לטפל בכל הפצעים שלי. כשהיא סיימה היא הסתכלה עלי. "את כבדה מידי כדי שאני ארים אותך...קייל, תרים אותה אתה" היא אמרה בקול סמכותי וקייל מיהר לציית ולהרים אותי. רטנתי והסתכלתי על רוני. "רגע רגע" אמרתי וקייל הפסיק ללכת בבת אחת, וכך גם רוני "המ?" רוני הסתכלה עלי בבילבול "אם אתם שניכם ביחד, אז את בגדת בו כי התנשקת איתי?" היא הסמיקה כשאמרתי את החלק האחרון במשפט, וכך גם אני "אמ...לא. אני גיי" אמר קייל ובהיתי בו "אבל- מה איך-" "בגלל שהייתי מאוהבת בך, אז...מרי הציעה שאני וקייל נזייף מערכת יחסים כדי לראות איך את מרגישה כלפי..." אמרה רוני במבוכה ואני הסתכלתי על שניהם. "אז את אומרת לי, שלא יצאתי מהביתן, שנאתי את החיים, אכלתי בקושי, ושנאתי את קייל, בגלל שקר?!" "אמ......" היא התעסקה בשיערה במבוכה "וואו-" השתעלתי שוב ורוני מיהרה אלי "אוקי, את הולכת לנוח עכשיו!" היא אמרה ואני הסתכלתי עליה במבט מתחנן "אבל" "בלי אבל!" רטנתי ועצמתי את העיניים. קייל השכיב אותי על ספסל כלשהו, ואני כבר נירדמתי. החלומות שלי היו עירבובייה מוזרה של הפנים של רוני, של דם, ושל ממתקים
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ובכן, אז, יאי!
הן התנשקו!
הידד!
ותהנו כזה
YOU ARE READING
אהבה במחנצ
Fantasyרוני הייתה נערה בת 15 רגילה לגמרי, עד שיום אחד היא הגיעה למחנה החצויים. הסתבר לה שאמה היא למעשה אלה אולימפית, ושמה אפרודיטה. במשך שנה רוני חלמה על נער חלומותיה, אך חודש לאחר שהגיעה למחנה החצויים נער חלומותיה נהפך לנערה. נערה מסויימת מאוד