אהבה במחנצ

פרק שני

נ.מ: ליס
ראיתי שרוני רצה מחדר האוכל וקמתי. הרגשתי כאילו אני חייבת ללכת אחריה, וזה מה שעשיתי. הלכתי אחריה במהירות. הלכתי כמה דקות וראיתי שהיא הולכת שוב אל שדה הפרחים. ניסיתי לא להשמיע קול אבל לא הצלחתי, והיא קמה במהירות והסתובבה. "מי זה?" היא קראה והחזיקה אבן בידה. "זאת רק אני!" אמרתי במהירות והאבן נשמטה מידה. "ל-ליס היי" היא גימגמה. התיישבתי והסתכלתי עליה. "למה ברחת מחדר האוכל?" שאלתי. "זה....סתם" היא אמרה במהירות. ידעתי שהיא מסתירה ממני משהו, אבל לא לחצתי עליה לספר. הורדתי את הזר שהיא שמה לי על הראש ושמתי אותו על ראשה. "אז, רוני, מה את רוצה לעשות?" שאלתי בחיוך עקום קצת. ראיתי שסומק מתפשט על לחייה והרמתי גבה. "ה-הו אמ א-אני רוצה אולי ל-לטייל?" היא ציפצפה. 'למה היא מתנהגת ככה?' תהיתי לעצמי ולקחתי את ידה. "אז בואי! לטייל!" קראתי והתחלנו ללכת. יצאנו מהיער אל המחנה, והלכנו אל האגם. "ר-רוצה א-אולי ל-לשחות?" היא גימגמה ואני הנהנתי. "א-אני אלך לשים א-את הב-בגד ים-" היא אמרה במהירות אבל אני כבר דחפתי אותה אל המים וקפצתי גם. היא נראתה ממש מופתעת ואני פרצתי בצחוק. היא צחקה איתי והשפריצה עלי מים. "היי! לא הוגן!" קראתי והשפרצתי עליה. צחקנו ושחינו במשך שעה, שוכחות מהקיום של שאר האנשים. היה לי ממש כיף איתה, כמו שלא היה לי כיף עם אף אחד אחר. פתאום שמתי לב שהיא בוהה בי. "המ? מה קרה?" שאלתי בבילבול. "כ-כלום!" היא ענתה במהירות והסבה מבט, מסמיקה. 'היא חמודה.....לא! היא לא! היא רק החברה הכי טובה שלך! לא מעבר!!!' הסמקתי גם אני, מסתכלת עליה. שיערה הבלונדיני היה רטוב לגמרי, וכיסה טיפה את פניה, שהיו מושפלות. עיניה הכחולות והנוצצות הציצו דרך השיער העבה שלה, וחיוכה הנבוך נראה בקושי. הרגשתי כיצד הסומק מתפשט על פני. "ט-טוב אני אלך!" קראתי ויצאתי במהירות, רועדת טיפה. רצתי אל ביתן האדס. ניכנסתי וזרקתי את עצמי על המיטה, מתעלמת מזה שאני ספוגה במים. "מה קורה איתי?" שאלתי את האוויר ובהיתי בתקרה

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אז כזה בגלל שמישהי מאוד מאוד מסויימת (אהמ אהמ noam525) איימה עלי, הנה עוד פרק:)
כזה תכתבו מה אתם חושבים עליו ו✨תצביעו לשני הפרקים✨