פרק 2- כל כך הרבה מכם שאיבדתי אותי
כל כך הרבה מכם שאיבדתי את עצמי.
אני כבר לא יודעת מי אני.
ניסיתי למצוא חן בעיניכם.
איבדתי את מי שאני בשבילכם.
מי אני? מה לי?
מה אני באמת אוהבת ומה המצאתי?
כל כך הרבה מכם שאיבדתי את עצמי.
האם אי פעם שוב אמצא אותי?
---------------------
זה סוג של קטע שיר קצר כזה. אולי יום אחד אמשיך אותו. מה דעתכם?
בהתחלה זה היה אמור להיות קטע שאני פשוט מדברת על דברים אבל זה הפך להיות זה.
השיר מבוסס על דברים אמיתים. כמו שכתוב בפרופיל שלי זו לא פעם ראשונה שלי באתר. ובחשבון הקודם שלי היה לי ספר דומה לזה. הוא גם היה יותר תקוע לי בקושי נכנסתי.
ושם הייתי מפרסמת שירים שיצא לי לכתוב. שירים של ממש. לא חצי מתחרזים כמו כאן אלא חרוזים של ממש. שניים מהשירים שלי אפילו פעם זכו בתחרות כתיבה.
היום לצערי איבדתי את רוב הטיוטות שלי.
אבל עברתי על אחד השירים שכתבתי שם. וקלטתי
אני לא מזדהה עם המילים ששם. בשלב מסוים הכתיבה שם הפסיקה להיות בשבילי והפכה להיות בשביל אחרים.
והבנתי שאני חייבת להשיג את המושכות שוב.
בחשבון הקודם אנשים הכירו אותי גם במציאות. והיו לי מעל 100 עוקבים. זה הרבה לחץ וציפיות לעמוד בהם.
אז התחלתי חשבון חדש!
שלא תבינו לא נכון אני רוצה עוקבים. יאלה יאלה לכו לעקוב מה אתם עושים כאן
אבל אנשים הכירו אותי. זה נהיה מאוד מלחיץ מה אני יכולה לכתוב ומה לא.
רציתי להיות חופשיה לכתוב על צדדים מסוימים שאני לא רוצה שאחרים יכירו. אז פתחתי חשבון חדש!
למען האמת חשבון שני חדש בקודם הייתה בעיה.
אזז פעם שלישית גלידה? אני מקווה שהפעם יצליח לי בלי תקלות
תיהנו
YOU ARE READING
gunshot lullaby
Randomכי השם קטעי כתיבה כבר חרוש לגמריי נמאס לי כבר מהחברה שאנחנו חיים בה. נמאס לי מנורמות החברה נמאס לי מלהדחיק הכל. אזז אתם נבחרתם להיות הקורבן שלי אוסף של כל מיני קטעים והרהורים על החיים. מקום שני בקטעי כתיבה נכון ל5.4.2021
