gunshot lullaby

פרק 13- ביחד או לבד (שיר)

יש שני מקומות אפשריים בחיים, 

או שאתה לבד או שאתה בין חברים. 

לשניהם יש יתרונות וחסרונות, 

אבל מהו המקום הנכון להיות? 

אני זכיתי לטעימה לקצת משניהם, 

תנו לי לספר לכם עליהם:

יש את הביחד, שנדמה נפלא, 

כך זה לפחות בהתחלה. 

להיפגש עם חברים, לכייף, לעשות צחוקים, 

נשמע לא רע נכון? כך כולם חושבים. 

אבל הביחד לא כזה מדהים. 

על כל זיכרון טוב יש עשרות זיכרונות רעים.

והכאב. וואו הכאב. 

הכאב שובר אותך ומרסק לך את הלב. 

אומרים ששיברון לב נגרם רק על ידי אהבה, 

אבל הוא יכול לא פחות להיגרם על ידי החברה. 

הכאב מרסק, שורף, מכלה מבפנים. 

ולפעמים אפילו גורם לך להצטער שאת בחיים. 

והכי גרוע שאתה מאבד את עצמיך, 

לא יודע יותר איזה חלק זה אתה ואיזה החברה. 

אני אוהב את זה כי אני אוהב את זה? או כי אחרים אמרו לי? 

איפה הגבול נגמר ואיפה מתחיל אני? 

מרגיש מת. ריקני. 

כלי חלול חסר תוכן עצמי. 

רק רוצה להיות לבד,

נמאס מהביחד. 

ובצד השני הלבד קיים,

נשמע חופשי, משחרר, נפלא, פשוט מושלם. 

לא עוד לחצים מצד החברה, 

נשמע מדהים לא? אבל במציאות זה שונה מאשר במחשבה. 

בור של ייאוש, צונח בלולאות. 

כל יום מחדש הוא סיוט עלי אדמות. 

סיוט שלא נגמר לעולם, 

מלא בייאוש, ריקנות, וחוסר טעם. 

והשעמום. וואו השעמום. 

כל יום מאבד את חשיבותו והופך עמום. 

מרגיש מת, השעמום מכלה מבפנים. 

רק משתוקק להיות שוב עם חברים. 

ואם שכאתה ביחד אתה מאבד את עצמיך- 

שאתה לבד אתה פשוט כלי חלול וריק ללא שמץ של מי אתה. 

ונאלץ לחיות עם הכלי הריקני הזה, 

משתוקק להיות שוב ביחד, אבל תקוע בהווה. 

מסתכל על אחרים ורק רוצה להיות שוב מוקף חברים,

אבל לא יכול, תקוע בצד הזה של החיים. 

כשאתה ביחד אתה רק רוצה להיות לבד,

וכשאתה לבד רק רוצה להיות שוב ביחד,

אז מה התשובה הנכונה? במה לבחור?

איפה לפעול בזה האזור האפור? 

 מה לעשות? באיזה צד להיות? 

תגידו לי! אין לי שמץ מה לעשות. 

שאתה ביחד אתה מת מבפנים על ידי החברה,

שאתה לבד אתה מת מבפנים על ידי עצמיך,

אז השאלה שלי היא האם-

אי פעם בכלל היית בחיים?  

אוקי זה יצא לי ארוך ממה שהתכוונתי אני כנראה אצטרך לקצר את זה אבל יצא טוב!! 

תציעו לי הצעות לשיפור. 

ביי הלכתי עכשיו להתקשר אל הזאתי שהציעה לי לשלוח לביקורי יצירה ולהגיד לה שהתחרטתי ובסוף אני כן רוצה.