פרסבת בהוגוורטס

פרק 8- הסוד של פרסי ותוכניות לעתיד

נ.מ. פרסי

"בדיוק כך. רגע, איך את יודעת על הוגוורטס?" שאלתי אותה, לא בטוח אם אני רוצה לשמוע את מה שיש לה להגיד. הכל התחיל ממכתב לבית הספר הזה, לא סבלנו מספיק? עוד כמה זמן נצטרך לסבול עד שהאלים יניחו לנו? כמה אפשר? אני רק רוצה לחיות עם אנבת', זה כל כך נורא?

"את גם מכשפה?" אנבת' שאלה אותה בקול יציב ובתור מישהו שמכיר אותה והיה איתה במצבים של חיים ומוות, ראיתי שהיא כלל לא רגועה למרות מה שהיא מנסה לשדר. אחרים לא יבחינו ברגל שרועדת בגלל כושר האיפוק המדהים שלה המונע מהרגל לתופף על הרצפה. אני מתאפק לא לשלוח יד ולחבק את הכתפיים שלה בניחום כי אני יודע עד כמה חשוב לה הדמות של הבחורה החזקה בגלל כל הדעות הקדומות על שיער בלונדיני... השיחה המשיכה בלעדי כאשר אני חולם על אנבת', שוב. אני מבין שזה קצת מעצבן אבל היא פשוט... בחורת חלומות. אני זכיתי בה. אני מרגיש צביטה שמחזירה אותי למציאות, מעיף מבט סביב. אנבת'- מיואשת, סופיה- עצבנית, איזבלה וטייסון מבולבלים, אבא מתאפק לא לצחוק ואני קצת נבוך כי זו כבר הפעם השנייה שחלמתי עליה היום, אבל הפעם בארמון של אבא, בנוכחות של אחיותיי החדשות וזה- מביך. אנבת' כנראה רחמה עליי כי היא סיפרה לי שאיזבלה אכן מכשפה. היא הולכת להוגוורטס מגיל 11 ומוינה להאפלפאף. איזבלה הסבירה על ההיסטוריה של הוגוורטס ועל עולם הקסמים. "איזבלה עמדה לפרט יותר איך הוגוורטס מתנהל, באותו הרגע שמנו לב שאתה כלל לא איתנו. אז, איזבלה?" איזבלה מהנהנת, היא נראית קצת לא בטוחה לגבי זה, זה נראה שהיא חוששת... אפשר להאשים אותה? מלבד העובדה שאנחנו נחשבים לגיבורים, היא לא באמת מכירה אותנו. לפני שהיא מספיקה להגיב, אבא קורא- "תראו את השעה! פרסי ואנבת' צריכים ללכת, נכון?" הוא אמר וקרץ לי. הסתכלתי עליו לרגע ואז הבנתי! היום אני מציע לאנבת'..... הלחיים שלי התלהטו, רציתי לרוץ הרחק משם. אבל כמובן שזה לא יקרה.

לקחתי נשימה עמוק, "נכון. אז, נתראה בהמשך. ביי!" תפסתי בידה של אנבת' והובלתי אותה מחוץ לארמון. אחיותי עקבו אחרינו ושחינו למחנה....

אהחרי שעלינו לחוף עם אחיותיי, ביקשתי מאנבת' ללכת לפייפר, להתארגן לקראת "הדייט". אמרתי לה להגיד לפייפר- 'נשיקה מתחת למים' היא כבר תבין במה מדובר. החלטנו להשתמש בזה כקוד בלי שאנבת' תבין מה קורה אבל שאר המעורבים כן. אני לא אוהב להסתיר מאנבת' דברים או לשמור ממנה סודות אלא אם כן זה נוגע לבטיחות שלה ואז זה כבר משהו אחר. אבל זה לא מה שחשוב עכשיו, יותר חשוב לי זה התגובה האמיתית לא אחת מחושבת והדרך הטובה ביותר לקבל אותה- היא להפתיע את אנבת'. ביקשתי מסופיה לקחת את איזבלה לכירון ולמסור לו את מה שאמרתי לאנבת'. הלכתי לביתן 3 והחלפתי לחולצה בצבע ירוק-ים עם עקבות של אפור-כסף. ערכתי פיקניק על שפת הים לאור השמש (ליתר דיוק- אפולו) השוקעת. (ה.כ. מאוד מקורי, נכון?) התכנון הוא: לאכול, הליכה מתחת למים ואז הדגים ישחו ויצרו את צירוף המילים- 'התינשאי לי?' ביוונית עתיקה, באותו הרגע אני אמור לכרוע ברך ולהוציא את הטבעת.