פרסבת בהוגוורטס

פרק 2- למחילה!

נ.מ. פרסי
אחרי שסיימנו לדבר בחוף אתמול הלכנו/עפנו לבית של אמא שלי ובילינו שם את הלילה, אחרי שקמנו בדקנו שיש לנו את הכל וחשבנו על שאלות לקוסמים. אחרי שסיימנו לאכול הם- השלושה משבוע שעבר ועוד אחד פתאום הופיעו בסלון של אמא, אני מקווה שיהיה בסדר.
החלפתי מבט עם אנבת והחווינו על הספות. "אז כמה דברים, הסבירו לנו על סוגי הקוסמים ועל העולם שלכם בכללי, אבל זה עדיין לא אומר לנו מה זה הוגוורטס ולמה באתם עד לפה רק בשביל לקרוא לנו, אתם מוכנים להסביר לנו? אחרת, נחשוב שזו מלכודת ולא תצאו מכאן חיים. אז אפשר הסבר?"

נ.מ. הארי
אני מבחין בחיוך של דמבלדור, נראה שהוא ציפה לזה..... הוא מתחיל להסביר להם על הוגוורטס- הסבר הרבה יותר מפורט ממה שאני קיבלתי.
"הוגוורטס הוא בית ספר שבע-שנתי, ותלמיד יכול להתחיל ללמוד בו אך ורק אם עבר את גיל 11. שמותיהם של כל התלמידים נרשמים בספר מיוחד עם עט נוצה קסום כבר עם לידתם, וההזמנה ללמוד בבית הספר מגיעה אליהם באמצעות דואר ינשופים השיטה המקובלת להעברת מכתבים עבור קוסמים ומכשפות, או באמצעות נציג בית הספר במקרה של תלמידים ממוצא מוגלגי כלומר, משפחתם איננה מורכבת מקוסמים ומכשפות שזקוקים להסברים נוספים על מהות המקום. ישנו מגוון רב של שיעורים הנלמדים בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. אלה כוללים מקצועות ליבה ומקצועות בחירה, המוצעים משנת הלימודים השלישית ומעלה. שיעורים מסויימים עשויים להסתיים בסוף שנת הלימודים החמישית. בסוף כל שנה החל המשנה החמישית נערכות בחינות גמר, להן השפעה רבה על עתידו של התלמיד. בסיום השנה החמישית נערך השלב הראשון של בחינות הבגרות, שההצלחה בו קובעת את מגמות הלימוד המורחבות שאליהן יכול להירשם התלמיד. בסיום השנה השביעית נערכות בחינות הגמר הסופיות. כל הבחינות, למעט בהיסטוריה של הקסם, מורכבות מחלק תאורטי ומחלק מעשי. אתם תצטרפו לשנה הרביעית שבמה נמצאים הארי ורון." דמבלדור מסיים. אני מסתכל על השניים פרסי לא נראה מעוניין ממש ואנבת נראית ממש כמו הרמיוני- בולעת כל מילה ומילה. אחרי כמה דקות אנבת' מדברת "אז למה רק עכשיו? למה לא לפני 6 שנים? במידה ונבוא, איך בדיוק מגיעים לשם? יש דברים מסויימים שצריך?" טוב, עכשיו כשהיא שואלת את זה, באמת מעניין למה עכשיו ולמה היינו צריכים לבוא.... מה, היא גאונה? אני מסתכל על דמבלדור לראות איך הוא יגיב למטר שאלות. הוא חייך.

נ.מ. אנבת'
בית הספר הזה נשמע ממש מפתה, אולי באמת כדאי ללכת ללמוד שם.... הכל כבר ארוז וזה, חוץ מזה זו גם הייתה התוכנית. אני תמיד בעד עוד ידע, ידע מעולם לא הזיק, להפך, הוא עוזר.... בכל מקרה אני שמה לב למבטים של הג'ינג'י והבחור הממושקף- הארי? נראה לי שככה קוראים לו. מעניין מי הג'ינג'י שבא איתם כנראה גם הוא קוסם, אבל למה הם נועצים בי מבטים?? זה נהיה מעצבןןןןןןןן מכיוון שפרסי לא שם לב לזה אצטרך לקחת את העיניינים לידיים אז אני מחזירה להם מבט והם מסיטים כמעט מיד את המבטים שלהם.... עכשיו יהיה הרבה יותר טוב. אני מחזירה את תשומת ליבי לאיש המבוגר מחכה שיענה לשאלותי. "רגע, אם באתם לקחת אותנו עכשיו מהבית של סאלי, איפה נשתכן, אני ופרסי, עד תחילת הלימודים כי לפי הרגשתי אתם בכלל לא אמריקאים אלא בריטים ולכן גם בית הספר נמצא בבריטניה, אני צודקת?" ארבעת הקוסמים מתבוננים בי בהערכה ופרסי מסתכל עלי כאילו הוא ציפה לזה מה שמעלה לי את הסף קצת אבל כדי לא להמם את הקוסמים אחרי שאני סוגרת את הדלת כדי שלא ישמעו ומעיפה את פרסי על גבו בתנועת ג'ודו "מה אמרנו על המבטים של "אני ציפיתי לזה"?" פרסי נאנק "שלא עושים אותם.... סליחה." (ה.כ. מצטערת על 5-6 המשפטים האחרונים אם הם לא מתאימים..... כתבתי את זה ב23:46) "זה בסדר.... אבל שלא תעז לעשות את זה שוב אחרת תמצא את עצמך שוב על הגב." אני מושיטה לו יד כדי לעזור לו לקום והוא אוחז בה אבל במקום להתרומם הוא מושך אותי אליו לנשיקה שממיסה לי את המוח לאחר כמה רגעים אנחנו קמים וחוזרים אל כולם "סליחה על זה.... הייתי צריכה לסגור כמה עניינים עם החבר שלי."
דמבלדור מכחכח בגרון "אז מה ההחלטה שלכם? אתם באים או לא?"
פרסי מביט בי ואני מהנהנת "אנחנו נבוא, השאלה היא לאן. הרי לא עניתם על השאלות של אנבת...."
דמבלדור ולופין מחייכים בעוד שהארי והג'ינג'י מסתכלים עלינו בחשד, אני נוחרת בבוז לכיוונם אבל הם מתעלמים ממני אז אני משיבה את תשומת הלב שלי אל דמבלדור, מחכה לתשובה. "את צודקת אנבת', אנחנו באמת לא אמריקאים אלא בריטים ולכן בית הספר נמצא בבריטניה, למרות שיש אחד גם פה אבל הוגוורטס נמצא בבריטניה. אתם תשתכנו במחילה, הבית של מר ויזלי, אבא של רון. בקשר לשאר שאלותייך, למה עכשיו? ובכן היו כל מני הפרעות.... נכון? לפני שש שנים לא יכולתי לאתר את פרסי והמורה שלכם, כירון, אמר שזה לא הזמן. בבוא הזמן הוא יגיד לי. לפני שנה הוא יצר עימי קשר אבל לפני שיכולתי לישות משהו הוא סיפר לי שפרסי נעלם ואמר שאין טעם... לא מזמן הוא יצר קשר אבל הייתי קצת עסוק ככה שלא יכולתי להזמין אתכם. בקשר ל דמבלדור אומר ומחווה בידו על רון. פרסי ואני מחליפים עוד מבט "בסדר.... סאלי, אפשר להתקשר ממך? זה לאבא שלי. הוא צריך לדעת שאני הולכת לבית הספר הזה, לא אמרתי לו כלום עד עכשיו כי לא הייתי בטוחה בזה בעצמי." סאלי מהנהנת "כמובן חמודה אבל לא כדאי שתדברי איתו בדרך האחרת?" היא שואלת, למוח אצה יש המון מזל שקיבל אמא כזאת.... "כדאי.... אבל, אני עדיין לא בוטחת באורחים שלנו." הסברתי לה "הו, הבנתי. בסדר אם כך, את יכולה להשתמש בזה של המטבח. הוא קשה יותר לאיתור." היא אומרת לי בחיוך. אני מתקשרת לאבא שלי ומסבירה לו בקצרה על מה שקרה וזה "אין בעיה. נדבר דרך מכתבים או בדרך של החצויים, עכשיו לכי לך." אבא מנתק ואני חוזרת לסלון בעודי מרגישה שירדה לי אבן מהלב. "אמרתם שנלך לבית של מר ויזלי, נכון? אבל אם הוא גר בבריטניה, איך נגיע לשם? אין לנו כנפיים ויותר חשוב מזה, איך הגעתם לפה? פשוט צצתם מהאוויר, זה לא אפשרי!" אמרתי. "אבל לא צצנו מן האוויר, אלא התעתקנו. את תכף תביא מה זה, לופין תיקח את אחת המזוודות. הארי, רון, אתם תתעתקו עם לופין. פרסי אנבת' ואני נתעתק יחד. תחזיקי לי את היד בבקשה, גברת צ'ייס." דבלדור עונה לופין לוקח מזוודה ואוחז ביד של הארי מחזיק ברון ונעלם, דמבלדור מושיט לי יד, אני מחזיקה את היד של פרסי האוחז במזוודה שלו יחד עם דמבלדור, אנחנו צצים מול מבנה יחסית ישן מהגג התנשאו ארבע או חמש ארובות, וקרוב לוודאי שהבניין כולו הוחזק ע"י קסמים כיוון שנראה נוטה ליפול בשל הבנייה המטורפת שלו, מי המטומטם שתכנן אותו?! הוא עומד לקרוס כל רגע, אני מפתעת שהוא עדיין לא קרס או נהרס. הדלת לבית נפתחת ואישה שמנמנה בעלת שיער אדמוני מזמינה אותנו להיכנס, מאחוריה יש עוד פרצופים ג'ינג'ים.

זה כל הפרק כי אני עייפה והבטחתי היום פרק. תהנו.

שנת לימודים מוצלחת לכולם.