שכחה אותי

פרק 3- כמו אחות קטנה

(שוב מספר רועי)
אני בר מזל, אני יודע. כבר בגיל 22, הייתה לי עבודה, ואת הדירה של סבתא שהייתה ממש קרובה לעבודה וגם באותו אזור לבית של ההורים. לדניאל לא היה מזל כמוני, כמו רוב האנשים הצעירים בישראל היא חיפשה לה עבודה. יום אחד ראיתי שבסעדה שמתחת לעבודה שלי, הצעתי את זה לדניאל והיא התקבלה. "מישהו דואג שאני אהיה קרובה אליו" היא ציחקקה בחיוך ערמומי. ואני צחקתי "או שאני רק רוצה שתפסיקי לבכות לי כל הזמן שאנחנו נפגשים". אני יודע כזה שיש אנשים בעבודה, ובטח גם אתם, חושבים שיש בני לבין דניאל משו. אבל אני אסיר ספק מליבכם, דניאל היא ממש כמו אחות קטנה בשבילי. אני אוהב אותה ברמות אבל ממש לא בקטע רומנטי.

"תגידי, את מי שכחת החודש?" שאלתי את דניאל כרגיל למרות שידעתי שרוב הסיכויים היא לא זוכרת. אבל מידי פעם היא רושמת לעצמה "לא יודעת. מי זו ליטל" היא ענתה. הייתי נבוך "היא האקסית שלי מהתיכון... על מה בכלל דיברתן" היא הביטה בי כלא יודעת וחזרה פנימה לעבודה ואני עליתי למעלה. הסקרנות הרגה אותי והתקשרתי לליטל. "היי תגידי על מה דיברת עם דניאל כל כך הרבה בחודש שעבר?" היא הייתה מופתעת לשמוע אותי "מה זה עיניינך..." היא התעצבנה "זה קשור אליי איכשהו?" שאלתי. "טוב כן, שאלתי אותה אם כבר התפתח בינך ולבינה כבר משו יותר מאז הפעם האחרונה שדיברנו." היא אמרה במבוכה. והפנים שלי נהיו אדומות. "תקשיב ליטל. א כל זה לא עינייך. ב, דניאל היא כמו אחותי הקטנה. אמרתי לך את זה מליון פעם. ג ינעל דינאק למה את לא מתגברת עליי כבר נפרדנו ממזמן וזה גם לא היה קשר רציני בכלל!!!" ליטל נפגעה ופלטה רצף קללות שלא בטוח שהבנתי. "אני לא מתגברת אה? למה מי הכלב המכחישן שהתקשר אליי?" וניתקה לי בפרצוף. מאז לא שמעתי ממנה וטוב שכך. אחד העובדים הביט בי וצחק "אקסיות זה קשוח. מה?"

ישבנו אני דניאל יניב וגל בשישי בערב מתחת לבית שלי. אה לא סיפרתי לכם מי זה גל. לגל קוראים כעיקרון יגאל, הוא היה עם יניב בצבא ויצא בשאלה, הוא ויניב גרים בדירת שותפים עם עוד 2 בחורים. גל הוא הדבק שלא ידענו שאנחנו צריכים לחבורה, הוא מצחיק, הוא יוזם מפגשים, פטפטן נוראי ונשי נורא. האמת היא שפעם אחת הוא התחיל איתי והבנו שהוא בכלל לא בקטע שלי רק זה הייתה הדרך שלו לצאת מהארון.
בקיצור, ישבנו מתחת לבית שלי ואז אני וגל עלינו להביא קצת שלוקים ופיצוחים. "אז עכשיו כשאתם עובדים אחד ליד השניה אתה ודניאל... מתקדם משו?" הוא שאל בחיוך שובב. גלגלתי עיניים בהפגנתיות "לא אל תגיד לי שגם אתה חושב שאני בקטע שלה. היא כמו אחות קטנה בשבילי!". חזרנו למטה וגל הביט בשלושתנו במבט חודר. דניאל נשברה מהשקט ראשונה "נו כבר גל תגיד מה שאתה רוצה לומר!!".  "אוקי מה הסוד שלכם" אני ודניאל החלפנו מבטים "נו לכל חבורה יש סוד" אמר גל "חייב להיות גם לכם!" הסתכלתי שוב על דניאל "אפשר לספר?" שאלתי אותם. "על מה אתה מדבר!!" שאל יניב ושאפתי נשימה עמוקה והסברתי הכי מהר שאני יכול בלי שיהיה יקטע אותי על הקללה של דניאל.
"להלהלהלה אני לא שומע כלוםם" צעק יניב ונראה כמו ילד קטן גל צחק. "אתם רציניים? זה אמיתי?" אני ודניאל ענינו ביחד "כן" "לא" אמר יניב "זה סתם טימטום שהם ממציאים מאז כיתה ו בערך כדי להסביר את הבעיות בזיכרון שיש לדניאל, ועוד רגע רועי ימציא עוד 2 אנשים מחול שגם הם מקוללים" "אבל הם באמת קיימים!!" התעצבנתי, זה הרגיש מרגע לרגע שחזרנו לכיתה ב. דניאל הרימה גבה "למה לא סיפרת לי??"  "כי יניב אמר לי שזה מטומטם ולא לספר לך" אמרתי ויניב פשוט קם והלך "כשתביאו לי הוכחה אחת על העלילה המפגרת שאתם ממציאים אני אסכים להגיד שזה לא מטומטם. אתם פשוט בוחרים להתעלם מהעובדה שדניאל חולה!" אני יודע, אתם נוטים לשפוט את יניב, אבל א, זה האופי שלו, הוא בחור רציני שלא מקשיב או מאמין לשטויות כמו כישופים וכאלה. וב, אם היו מספרים את זה לכם... הייתם מאמינים? אבל גל הוא אדם מיוחד. הוא התרגל להיות המון פעמים בסביבה של אנשים שהוא לא מאמין במה שהם מאמינים ואני לא בטוח אם הוא האמין או לא אבל הפרצוף המקשיב שלו והדל מזלזול הרגיע אותי. גל הוא הדמות שתמיד הייתה חסרה לחבורה שלנו.  "אז נו כבר תכיר לנו את האנשים הנוספים עם הקללה!" טבע גל ודניאל עמדה לצידו הינהנה. בסוף היום העברתי להם את המספר של לפליסנו וג'קסון ואחיו של ג'קסון ליאו.

אני קם בשבת בצהריים, 17 הודעות חדשות שלא נקראו.
לפליסנו: "אחי איזה פדיחות חשבתי שדניאל זאת חברה שלך!!" "אבל שמע החבר הזה שלך גל מגניב פצצות"
דניאל: "יש לך משו לספר לי?"
גל: " 'היא כמו אחות קטנה!' אה? נשמע שלא רק אני חשבתי ככה"
ליאו: "מה עוד לא סיפרת לדניאל את הרגשות שלך כלפיה?? בנאדם! אני מאמין בך!"
זה בערך היה הכיוון. פדיחות.  פתחתי מהר קבוצה של כולם
"יואו אני ממש מצטער על האי הבנה. דניאל היא חברת ילדות שלי. כמו אחות קטנה. ממש לא בת זוג שלי"
באופן טבעי צרפתי את יניב לקבוצה שהוא שלח "?" והם קצת עשו לו עידכונים + שטיפות מוח על הקללה. טוב לפחות עכשיו הוא מאמין לנו קצת.