שכחה אותי

מוות ותהום שיכחה

היי אזהרת טריגר מוות ודיכאון
תקציר למי שלא רוצה לקרוא את הפרק ולדלג בתגובות

✿ ✿ ✿
• יומני היקר. כאן דניאל בת ה22. אמא חולה לאחרונה ומסתובבת בין בתי חולים. אני יותר ויותר מודאגת בגלל המצב שלה וככה פחות יוצא לי לדבר עם אנשים, נאלצתי לשכוח מישהו שהוא כנראה חשוב. זה הרבה זמן העיק עלי אז שאלתי את הקול, למרות. שהקול בדרך כלל לא עונה על שאלות, דיי התעקשתי על זה אז הוא הקשיב. "למה דווקא אני?" שאלתי. הוא הסביר לי שבעוד כמה זמן יקרה משו נורא שיגרום לי להתחנן שלפחות תיהיה לי משאלה אחת. אז אני בעצם בורכתי. אני לא מרגישה שבורכתי. חוץ מזה, מה הדבר הכל כך גרוע שיכול לקרות?
✿ ✿ ✿

(רועי)
זה מרגיש כאילו הגרוע מכל קרה. אמא של דניאל מתה. דניאל בדיכאון. היא ליטרלי לא דיברה עם אף אחד. אני גל ויניב ניסינו לעודד אותה. אבל זה לא ממש עבד. בחודש האחרון אנחנו היחידים חוץ מאחותה ואבא שלה שדיברו איתה. ברגע שהיא שמעה שאמא שלה חייבת לבצע ניתוח דחוף היא פשוט התפטרה ורצה להיות לידה, אחרי שלושה ימים מסתבר שחלק מהדברים בניתוח כשלו והיא מתה. דניאל אומנם תמיד הפגינה כזה "אני הבנאדם הכי חזק בסביבה. אני אף פעם לא אקרוס" אבל אני מכיר אותה. היא עדינה ורכה ממש בתוכה. המוות של אמא שלה פגע בה ממש. אומנם יניב הוא הטיפוס הכי פחות רגיש בחבורה אבל הוא דיי שבר שיא כשבשלושים הוא ניסה להתבדח כדי להקל על האווירה. דניאל לא דיברה כמעט עם אף אחד חוץ משלושתינו. אז כשעבר חודש והיא הייתה צריכה לבחור את מי לשכוח, היא בחרה את יניב. הקללה באמת אף פעם לא הפריעה לי, אבל זה היה לי כל כך רע לראות שהיא בחרה לשכוח את החבר הילדות שלה.
"מי אתה" היא הביטה ביניב כשהוא נכנס איתנו לביתה. "א- זה אני" הוא אמר לא מבין. אני הבנתי, הקללה. זה כאב לי כל כך. ניסינו לדובב אותה לדבר עם אנשים אבל היא פשוט אמרה לנו שנעזוב אותה לנפשה. אני לא יודע אפילו למה אבל זה היה אחד מהחודשים הגרועים בחיי, מעולם לא היה זמן כל כך ארוך שלא דיברתי כמעט בכלל עם דניאל שיחה אחד על אחד. היום החמישי, זה אומר עוד פעם שהיא צריכה לבחור את מי לשכוח. היא בכלל דיברה עם מישהו חוץ ממני ומגל? שניה! יש סיכוי שהיא תשכח אותי??? הרמתי אליה טלפון ומהר.  "היי" שמעתי אותה עונה חנוקה מדמעות. זה לא הזמן להגיד לה לא לשכוח אותי. פשוט נתתי לה לפרוק. היא בכתה והתחננה לשכוח את עצמה. היא סיפרה לי כמה קשה לה בלי אמא שלה והלב שלי התרסק עם כל מילה. סבא וסבתא שלי הם היו האנשים היחידים שאיבדתי בחיי אז היה לי יותר קשה להבין אותה. קפצתי אליה עם שוקולד, שוקו עם קצפת הוספתי מכתב.

היי דניאל, אני יודע שאת עוברת תקופה קשה. כבר חודשיים שאת לא מדברת עם אף אחד וזה נראה שאת ממש כועסת עליי. לאחרונה הקשר שלנו נהיה פחות חזק, ואני לא מאשים אותך אם תבחרי לשכוח אותי. גל יעזור לך להזכר בי. אבל דניאלי, את לא רוצה לאבד עוד בני משפחה, נכון? אז את צריכה לדבר עם אנשים כדי שלא תאלצי לשכוח אותם...הבאתי לך את השוקולד שיהיה לך יום טיפה מתוק יותר. אוהב מלא 🖤 רועי.

היא עמדה שם בחדר שלה מרוכזת במשהו. "היי דניאל? הבאתי לך משהו" היא הסתכלה עליי. "זה או אותך או את גל" הפנים שלה נהיו עצובות. אוקי זה ברור. היא הולכת לשכוח אותי.  הנחתי את מה שהבאתי על השידה ויצאתי. כעס, זה הרגש העיקרי שהרגשתי. במה גל יותר טוב ממני?!

✿ ✿ ✿
•יומני היקר זו דניאל. חודש וחצי מהמוות של אמא. אני דיי בטוחה שחודש קודם בחרתי לשכוח מישהו ממש חשוב אבל הפעם זה מרגיש ששכחתי מישהו יותר חשוב. קוראים לו רועי נראלי. כשהקול נעלם שמתי לב לכוס מהמאפיה עם שוקולד וברכה. היה חתום שם "אוהב מלא, רועי" וכשיצאתי מהחדר רונה אחותי שאלה אותי על מה רבתי עם רועי "הוא נראה מאוד כועס" היא סיפרה. "מי זה רועי" שאלתי אותה ופיה נסגר ונפתח כאילו רצתה לומר דבר מה אבל היא לא אמרה כלום.
אני לא רוצה לשכוח את המשפחה שלי. אני חייבת לפחות לנסות לצאת מהדיכאון הזה ולדבר עם אנשים