שכחה אותי

סודות של גייז

"רועי, אנחנו לא מכירים מאתמול. נכון?" אמר לי גל כשישבנו לדבר בערב אחרי שושן פורים.. "רועי שאני מכיר הוא בחור נחוש, עושה הכל עד הסוף בדרך שהכי נראת לו מוסרית. איך אתה מסוגל להשאיר את עצמך בלבד הזה?? תיצור איתה מחדש קשר. תוכיח לה שגם אם היא תשכח אותך מליון פעם אתה עדיין חבר טוב שלה. אם זה היה יניב בטח היית מעיף לו כאפה ומכריח אותו להכיר אותך מחדש והיית מאיים עליו במוות אם הוא היה שוכח אותך שוב. אז למה עם דניאל לא? היא החברה הכי טובה שלך" הוא צדק.

אני לא מהבחורים שמוותרים מהר, וזה אחד מהדברים שהבוס שלי הכי מעריך בי. אומנם אני לא בקידמת השיווק, אבל אני מאמין שהדברים הקטנים שמאחורי הקלעים הם אלה שמשנים את התפיסה על המוצר.

עכשיו אני המוצר, דניאל היא הלקוח, ואני צריך לשכנע אותה שזה משהו ששווה לטווח ארוך. שזה משהו שהיא צריכה לחבב, ואולי להרגיש אפילו טיפה אשמה שהיא העיזה לשכוח אותי.

"✓בוקר ראשון,

'בוקר אור' בחנות בתחילת היום ו'יום טוב בסוף היום'

✓בוקר יום שני,

אותו דבר, להחמיא לה על החולצה.

✓בוקר שלישי,

לשלוח הודעת בוקר טוב ולהגיד משהו נוסף..."

הרשימה ככה המשיכה ומידי פעם הייתי מעדכן אותה. בימי שישי בערב הייתי משנה את הנושאי שיחה לנושאים שהיא אוהבת לדבר עליהם גם אם לא היה לי שמץ בהם, התעדכנתי במשחקים האחרונים בכדורסל ודאגתי לדבר עליהם.

חודש אייר כבר הגיע. תוהים לעצמכם איך התוכנית הלכה? מצויין, אני ודניאל חזרנו להיות בסטים, אבל משהו בדניאל השתנה ברמות.. היא לבשה שמלות מידי פעם, היא התאפרה אפילו פעם אחת, היא הייתה פחות כלבה מהרגיל באופן שאפילו הרגיש לי לא נעים. לקח לי זמן להבין, היא דלוקה על מישהו.

ומהרגע ששמתי לב לזה כל פעם בערבי שישי היה מתח מיני נוראי. הלוואי וזה היה רק תחושה שלי, אבל כשדניאל בחרה סרט רומנטי יניב לא התנגד. ויניב שונא סרטים רומנטיים, לא שלי אכפת. היה כיף, כמובן שכרגיל הם התנחלו אצלי, אבל משהו גרם לי לרצות שיניב ילך, כשיניב ודניאל נפרדו פעם זה לא היה כיף כל כך והיה נורא מביך, אפילו יותר מביך כשהם היו במערכת יחסים, לא היה אכפת לי שדניאל תצא עם בערס הזה מהעבודה אבל שלא תצא עם יניב, זה יהיה נורא. גל ישב ליד יניב וניסיתי לקלוט את מבטו. נראה שהוא ראה שאני מנסה להגיד לו משהו אבל הוא התעלם. החלק של ההתמזמזויות בסרט הגיע ופתאום היה תחושה מוזרה. "אני צמא" אמרתי וזה הפיג את הפיל שהיה בחדר. יניב קם "אני אכין לכולנו משהו לשתות" הוא אמר. גל קם אחריו. "אני אעזור לך" והם הלכו למטבח.

נשארנו רק אני ודניאל, דניאל הסתכלה עליי מוזר עד שלא יכולתי לשאת בזה. "מה??" שאלתי. "כלום" היא אמרה "כלום" היא חזרה שוב יותר בשקט משפילה את מבטה. "למה לעזאזל הם מתעקבים" היא מילמלה וקמה מהר למטבח ופתאום הסתובבה וחזרה לשבת על הספה. "מה?" שאלתי אותה שוב. הפנים שלה היו אדומות.

"יניב וגל התנשקו" הפנים שלה היו קבורות ברצפה. נראה שהם שמעו אותנו והם חזרו מחויכיים שניהם והחזיקו ידיים. טוב, זה לא היה יכול להיות ברור יותר.

"מזל טוב" אמרתי להם בחיוך "שכחתם להביא את השתיה אבל" וצחקתי.

מהרתי למטבח והכנתי לכולם שתיה. באתי להוסיף לקפה של דניאל סוכר ותפסתי את עצמי ברגע האחרון. שכחתי שהיא כבר לא אוהבת סוכר.. משהו בי נאנח. היא כל כך השתנתה. ואיכשהו היא שוב מאוהבת ביני- שיט, היא מאוהבת ביניב- וגל ויניב ביחד! מה זה יעשה לחבורה שלנו?!

תחושה של מועקה עלתה בי. מרוב שהם החברים הכי טובים שלי לפעמים זה הרגיש שאנחנו משפחה. וזה כאב להבין שלא בטוח שנזדקן ביחד, לא רציתי שהמשפחה הזאת תתפרק.

"את בסדר?" שאלתי את דניאל "כן אני בסדר גמור, למה אתה שואל?" הרמתי את כתפיי. "לא יודע.. עכשיו שגל ויניב יוצאים, מקווה שזה לא מפריע לך" היא הרימה גבה. "למה שזה יפריע לי" "כי את..." באתי להגיד שנראה שהיא מאוהבת ביניב אבל לא רציתי להביך אותה אז חיפשתי מהר סיבה.
"את יודעת... יניב הוא האקס שלך, והוא לא יצא עם אף בחורה מאז שנפרדתם" הפנים של דניאל היו מופתעות לחלוטין. "אני ויניב יצאנו פעם??" היא אמרה ועיניה היו פתוחות שלרגע חששתי שהם יצאו מהמקום. "הוא לא לגמרי גיי?" היא אמרה. הייתי צריך להזכיר לעצמי שדניאל איבדה את כל הזיכרונות שלה ממנו, אז אני צריך להיות סבלני.

יניב נכנס, הוא שכח את הארנק שלו.
"תיזמון מושלם" אמרה דניאל "בדיוק דיברנו עליך, תגיד אתה זוכר שיצאנו?" יניב הינהן. "כן, מה עם זה?" "אתה בי? אתה גיי? איך זה שנמשכת אליי אז?" שאלה דניאל בישירות שהרתיעה אפילו אותי קצת.
יניב צחק. "לא נמשכתי אלייך בשיט. את לא זוכרת ש- אה נכון את לא זוכרת. את ביקשת ממני להעמיד פנים שאני יוצא איתך כדי לגרום לקראש שלך לקנא אבל ביקשת לא לספר לאף אחד" הוא אמר. משהו בו הסתכל על הדלת כאילו דחוף לו לצאת.

"לך לך לגל שלך" אמרתי בצחוק ודניאל רדפה אחריו לבחוץ לשאלה אותו שאלות.

ואוו, באמת השתננו.