-מתעדכן-
יום אחד זה קרה לא הבנתי בכלל מי הוא או מה הוא אבל אהבתי אותו.
לואי כבר סיים תיכון הוא מתכנן ללכת לקולג' אבל מה קורה כשהחיים לא נותנים לך מה שאתה רוצה?!
מה יקרה ללואי?!
את הכל תגלו בסיפור
~לוקח לי זמן לכתוב כל פרק והפאנפיק הוא מקורי שלי אז...
סוף סוף נקווה שהפרקיםיצאו בקצב נורמלי. נ.ב כל מי שסיים את השנה אני מקווה שאתם מרוציםמהתעודה
נקודת מבט לואי: עברו שישה ימים מאז שהארי הגיע לבית החולים, הוא עדיין לא התעורר אבל הרופאים אומרים שהוא אמור להתעורר בשעות הקרובות ואם לא אז מחר בבוקר ואני נורא דואג, הרופאים אומרים שהוא כנראה היה אלרגי למשהו שהוא אכל/שתה באותו היום ושאם הוא היה צורך הרבה מזה הוא כנראה היה מת.
כל יום הוגיע מישהו אחר לבקר, פעם זאין, פעם ליאם, פעם נייל, אמא של הארי ואחותו, ואש, ראו כמה היא מצטערת על זה היא חשבה שזה באשמתה אבל הצלחתי בסוף לשכנע אותה שהכל בסדר.
מחר היה אמור להיות הנשף, אני יודע כמה הארי התרגש ורצה ללכת אליו אז החלטתי שאני אארגן לו, ולכל החולים האחרים נשף קטן בבית החולים בתקווה שהוא יתעורר, ביקשתי כבר מליאם לקנות בלונים וקישוטים כדי שנוכל לתלות בחדר ואמרתי גם לנייל, זאין ואש שיבואו כולם מחר עם לבוש חגיגי ושיביאו עוגה כדי שנוכל לחגוג, וגם הצוות הרפואי אמר שיעזור בהכנות ויביא חטיפים ואוכל, אני בעצמי כבר הבאתי לבית החולים חליפה בשבילי וגם את השמלה מהארון של הארי, זאת שהוא שמר במיוחד לנשף.
ליאם הגיע עם הקישוטים והבלונים אז התחלנו לסדר את הכל לקראת מחר בעזרת הצוות הרפואי וכשסיימנו הסתכלתי על הכל והייתי מרוצה מהתוצאה, הכל היה מסודר מאוד קפדני ובדיוק איפה שרציתי שהוא יהיה, ליאם בא לידי ואמר לי "לואי אתה חייב לצאת מכאן, אתה לא זז מבית החולים כבר ארבעה ימים!" "אני יודע אבל אני לא רוצה לעזוב אותו לבד למקרה שיקרה משהו, אני פשוט לא יכול" ליאם הסתכל עלי עם מבט מבין "אל תדאג לו אני אהיה איתו עד שתחזור, אתה חייב להסתפר! ראית את השיער שלך בימים האחרונים? הוא ממש ארך! אז.. קבעתי לך תור למספרה והוא בדיוק עוד שלושים דקות אז יאללה לך כבר, אני אשאר עם הארי עד שתחזור" חיבקתי את ליאם ואמרתי "אוי תודה ליאם, אתה מלך" ורצתי החוצה בדרך שומע את התגובה של ליאם "אני יודע".
הגעתי לספר מתיישב על הכיסא "אז איזו סוג תספורת אתה רוצה?" הספר שאל "לא יודע, תעשה מה שאתה חושב שהכי יחמיא לי" עניתי והוא אמר אוקיי והתחיל לעבוד. כשהוא סיים הסתכלתי במראה וחייכתי, נורא אהבתי את התוצאה "ואוו, תודה רבה, יצא מושלם" אמרתי לספר "אין בעיה אחי"
(זו התספורת, תדמיינו שהיה לו מה שיש לו עכשיו לפני)
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
חזרתי לבית החולים כמה שיותר מהר כדי שאני אוכל לסיים לארגן את הכל וליאם חיכה לי שם וכשראה שהגעתי הוא אמר "אמרתי לך שאני אשאר איתו אבל עכשיו אני חייב ללכת יש לי דייט, ביי" מחבק אותי ויוצא מהחדר.
*נקודת מבט ליאם* אחרי שיצאתי מבית החולים רצתי הביתה כדי להספיק להחליף בגדים ולצאת לדייט שלי עם זאין, היום זאין ביקש ממני הוא לארגן את הדייט והוא כבר שלח לי הוראות בטלפון מתי ואיפה להגיע וגם איך להתלבש, זאין כל כך חמוד אבל הוא לפעמים יכול להיות בוסי (ה.כ אווו זאין, ראר) וזה מה שאני אוהב לגביו, אי אפשר שלא לאהוב אותו אלא אם אין לך לב.
כשהגעתי למקום שזאין שלח לי לא היה כלום, ממש שום דבר רק דשא עצים ואני, אבל אחרי כמה דקות זאין הגיע לבוש יפיפה עם פרח ביד "היי לי" הוא אמר מחזיק לי את היד ומוביל אותי למקום כלשהו ואז עוצר ואומר "תעצום עכשיו עניינים ואל תפקח עד שאני אגיד לך אוקיי? אתה סומך עלי נכון?" הסתכלתי עליו בעיניים ואמרתי "כן, אני סומך עליך".
עצמתי את העיניים נותן לזאין להוליך אותי וכעבור כמה זמן שמעתי אותו אומר "אתה יכול לפקוח" אז פקחתי והסתכלתי מסביב, המקום היה יחסית מוסתר מאחורי עצים ושיחים והייתה לידם מחצלת עם סלסלה וטיפה אחרי אגם כחול צלול, "ואוו זי, מהמם פה! איך מצאת את המקום הזה?!" אמרתי מחבק אותו ממאחורה "אממ, סתם הלכתי לטייל באזור ומצאתי את זה וחשבתי שזה מקום מושלם לדייט, עכשיו שב! יש לי משהו חשוב להגיד לך" התיישבתי כמו שהוא ציווה עלי ~אמרתי שהוא בוסי!~ וחיכיתי שהוא ידבר "אוקיי אז רציתי לשאול אותך משהו..." הוא אמר אבל קטעתי אותו "אתה מציע לי עכשיו נישואים?!" "לא אדיוט, למרות שאולי בעתיד כן, אבל עכשיו תקשיב ואל תקטע אותי באמצע. אוקיי אז כמו שאמרתי אני רוצה לשאול אותך משהו, בהתחלה רציתי להזמין אותך לנשף בבית הספר אבל חבר שלי עכשיו בבית החולים והוא לא יוכל לצאת משם כדי להגיע לנשף, אז אני מזמין אותך לנשף שם" הוא אמר לוקח נשימה בסוף ומסתכל עלי "אוקיי. גם בכל מקרה רציתי להזמין אותך לשם כי גם חבר שלי שם, אבל לא הייתי בטוח אם להזמין אותך או לא כי אני ידעתי שגם באותו יום יש גם את הנשף בבית הספר שלך" הוא קפץ עלי כך ששנינו נפלנו על המחצלת מחבק אותי ומנשק אותי בכל הפנים "יאייי" תפסתי לו את הפנים מנשק אותו בשפתיים "אני אוהב אותך זאיני" אמרתי "גם אני אוהב אותך ליאמו"
יאפ זה היה הפרק, עוד פעם אחרי הרבה זמן למרות שנגמרה לי השנה עדיין היה לי קצת לחץ אז לא היה לי זמן להעלות, וגם אני יודעת שהפרק קצר אבל אנחנו כבר מתקרבים לסוף ואני מנסה שיהיו לפחות שלושים פרקים אז...
מקווה שאהבתם את הפרק!!
שאלת הפרק: מאיזה מקצוע אתם הכי מרוצים בתעודה?
תשובה שלי: אני באנגלית! יש לי ממוצע 100! מי היה מאמין שבזכות שירים של וואן דיירקשן למדתי אנגלית💅🏻🤠
