תהנו מהפרקק, יש סוף מותח אז תתכוננו!!!!
נקודת מבט לואי:
היום הגדול הגיע והרופאים אומרים שהארי אמור להתעורר עוד שעתיים בדיוק בזמן לנשף (ה.כ איזה הפתעה), כבר התקשרתי לכולם ווידאתי שהם באים וכמובן שהם אמרו שכן.
בזמן שהארי עדיין לא קם הפשטתי אותו ושמתי עליו את השמלה שלו ~הוא נראה כל כך לוהט בה!!~ וגם אני התלבשתי וסידרתי את השיער שהיה עם התספורת החדשה, זו שהארי עדיין לא ראה ואז סידרתי גם להארי את השיער.
ירדתי למטה כדי לראות מי הגיע וכשהגעתי ראיתי את ליאם מדבר עם מישהו אבל בגלל שהוא היה מולו הוא הסתיר לי אותו "היי ליאם!" ליאם הסתובב עדיין לא מגלה לי מי מאחוריו "היי לואיייי!" הלכתי אליו ונתתי לו חיבוק "אז ליאם לא אמרת שתביא את חבר שלך לפה?" שאלתי "אה כן לואי תכיר את בן הזוג שלי, זאין" הוא ענה וזז הצידה מגלה את זאין "שניה, סטופ, ליאם אתה וזאין ביחד?!" עניתי בשוק וליאם הסתכל עלי מבולבל ואז על זאין "אה כן, למה? אתם מכירים?" זאין הנהן ואמר "היי לואי, וכן ליאם, לואי הוא המורה שלי" ליאם הסתכל על שנינו עוד פעם ואז צחק "אוי איך לא הבנתי את זה קודם, אתה לומד באותו בית ספר שלואי מלמד בו זה לגמרי הגיוני" הסתכלתי עליו וחייכתי, הם נראים מאושרים ביחד "אני שמח בשבילכם" אמרתי, "אז לואי הארי כבר התעורר?" זאין שאל "עדיין לא" עניתי "רגע אתה גם פה בשביל הארי?" ליאם שאל מופתע "איך אתה מכיר אותו?" זאין צחקק מחבק את הזרוע של ליאם "ברור שאני מכיר אותו הוא החבר הכי טוב שלי, חוץ מניילר כמובן" זאין וליאם המשיכו לדבר ביניהם ואני בנתיים הלכתי לכניסה כשראיתי שאש ונייל הגיעו אז אמרתי להם שלום והצבעתי להם על זאין וליאם כדי שילכו אליהם ואמרתי שאני תכף אחזור עם הארי.
עליתי לחדר של הארי וישבתי בכיסא שליד המיטה שלו מחכה שהוא יקום.
*נקודת מבט הארי*
התעוררתי עדיין מתקשה לפתוח את העיניים וכשהצלחתי נהיה לי כאב ראש וסחרחורת ולא הצלחתי לראות טוב, ראיתי צללית שנראית כמו לואי יושבת לידי, "לואי" קראתי מנסה לדבר אבל שומע רק לחישה, אבל כנראה שלואי שמע אותי ומהר קם מסתכל עלי ואומר בדמעות "אוי הארי, אני כל כך התגעגעתי אליך, אל תעשה לי את זה בחיים יותר!" הסתכלתי לכיוונו מחייך ואומר "מבטיח, אבל עכשיו אפשר בבקשה מים וחיבוק?"
לואי מהר קם רץ לפינה של החדר להביא לי בקבוק מים פותח לי אותו ומשקה אותי בו ואחרי שסיימתי לשתות הוא חיבק אותי ונישק אותי בכל הפנים, ורק בזמן שהסתכלתי עליו מנשק אותי שמתי לב לבגדים שלו "לואי מה אתה לובש?" ואז הסתכלתי גם על עצמי "ומה אני לובש?" "חליפה, ואתה שמלה" הוא ענה "למה אנחנו לובשים חליפה ושמלה?" שאלתי עדיין לא מבין מה קורה "כי אנחנו הולכים לנשף! בגלל שהיית בקומה אז אסור לך לצאת מבית החולים לנשף, אזז ביקשתי מבית החולים לארגן נשף והם הסכימו וכל בית החולים ישתתף! וגם כל החברים שלנו הגיעו!"
הוא אמר מתרגש "אני אוהב אותך" אמרתי "גם אני אוהב אותך" הוא החזיר "יותר מכל העולם".
ירדנו למטה במדרגות בזמן שלואי מחזיק את היד שלי וכשהגענו למטה ראיתי את כל החברים מדברים ביחד יושבים בספות, חייכתי שמח שהם שמחים והלכתי ביחד עם לואי לכיוונם.
אש הייתה הראשונה שהבחינה בי מכיוון שכמעט כולם היו עם הגב אלי "אוי הארי נראה כל כך יפה" נייל סובב את הראש לכל הצדדים במהירות מחפש אותי "מה?! איפה הארי?!" ואני בשקט הלכתי מאחוריו חיבקתי אותו ולחשתי "כאן", נייל קפץ קצת במקום ואז התעשת על עצמו וחיבק אותי בחזרה מתחיל לבכות "האריייייייייי!!!!!!!" ליטפתי לו את הראש עד שהוא נרגע (ה.כ אוו ניילר🤧👶🏼) ואז עברתי וחיבקתי את כולם וכשהגעתי לזאין ראיתי שהוא מחזיק לליאם את היד "שניה, סטופ, זאין אתה וליאם ביחד?! זה החבר המסתורי שסיפרת לי עליו?!" זאין צחק וחיבק אותי "כן אנחנו ביחד זה החבר המסתורי שלי, ורק שתדע שאתה ולואי אמרתם בדיוק אותו דבר" לואי התקרב אלי מחבק את המותן שלי "אנחנו ממש נפשות תאומות" הוא לחש לי באוזן והסמקתי, הלכתי גם לליאם ונתתי לו חיבוק בדרך לוחש לו באוזן בצחוק "אם תעשה משהוא לזאין אני אחסל אותך!" הוא חייך אלי ואמר "לא חשבתי על זה אפילו" "יופי" אמרתי.
הלכתי ללואי שישב ושתה קוקטייל ללא אלכוהול על כיסא, הזזתי את הכוס וישבתי עליו עם הפנים אליו תומן את הפנים שלי בצוואר שלו "לולו אני אוהב אותך" לחשתי לצוואר שלו זז יותר קרוב אליו שומע אותו מתנשף בכבדות, התחלתי לתת לו נשיקות קטנות בצוואר ואחרי כמה נשיקות הפסקתי, קם ממנו והולך לכיוון נייל שומע אותו לוחש "אוו האז אתה לא יודע מה גרמת עכשיו" וחייכתי לעצמי מרוצה.
הגעתי לנייל שהיה ליד השולחן עם האוכל לא מפסיק למלא את הצלחת שלו במלא דברים (ה.כ אובקורס כי זה נייל, מה? חשבת שיספיק לו רק חטיף אחד?!) פתחתי לו על הכתף מנסה להשיג את תשומת ליבו וכשהוא שם לב הוא הסתובב בפה מלא במרשמלו "הע עראי, אייל הרה גמטסהו?" צחקתי מהטיפשות החמודה שלו "לא הבנתי כלום ממה שאמרת" אמרתי והוא בלע את המרשמלו וחזק על עצמו "היי הארי, צריך עזרה במשהו?" "את האמת שכן בגלל זה באתי אליך, אני צריך עזרה במשהו עם לואי" אמרתי "אז למה לא אמרת קודם?! ברור שאני אעזור לך!" "אוקיי אז בוא נלך לחדר, אני לא רוצה שמישהו אחר ישמע".
אחרי שעלינו לחדר והתיישבנו על המיטה התחלתי לדבר "אז חשבתי על זה מאז שהתעוררתי ונראה שאני מוכן לעשות את זה עם לואי" נייל קפצץ על המיטה באושר "אווו אני כל כך מתרגש בשבילך! אתה יודע שקראתי פעם פאנפיק ש-" צחקקתי "זה בדיוק למה אמרתי לך את זה, חשבתי שאולי בגלל שאתה אוהב לקרוא פאנפיקים אז תוכל לתת לי עצות מה לעשות כדי לגרות את לואי" אמרתי מסמיק "אווווווו זה כבר נהיה יותר ויותר טוב!!! אז תקשיב.."
מה באמת חשבתם שאני אגלה לכם מה נייל אמר להארי?! אז זה תצטרכו לגלות בפרק הבא!
אוקיי ניסיתי להיות מגניבה, לא הלך כל כך טוב.
מקווה שאהבתם את הפרק!!!!
שאלת הפרק: מה אתם חושבים שנייל אמר להארי?
YOU ARE READING
the story of my life - larry stylinson
أدب الهواة-מתעדכן- יום אחד זה קרה לא הבנתי בכלל מי הוא או מה הוא אבל אהבתי אותו. לואי כבר סיים תיכון הוא מתכנן ללכת לקולג' אבל מה קורה כשהחיים לא נותנים לך מה שאתה רוצה?! מה יקרה ללואי?! את הכל תגלו בסיפור ~לוקח לי זמן לכתוב כל פרק והפאנפיק הוא מקורי שלי אז...
