זהירות: לפרסי יש שרביט

פרק רבעי

הארי
אחרי שאנבת' ופרסי הלכו לארוז ולהתארגן אני יושב בשקט בסלון.

אני מסתכל על העוגיות המוזרות והכחולות של פרסי. אני כבר לא יודע מה לחשוב עליו. אני דיי בטוח ששמעתי אותם אומרים אלים במקום אל, או שאולי דמיינתי. כנראה רק דמיינתי, מי אומר אלים? וחוץ מזה, מה קורה בינו לבין אנבת'? זה נראה כאילו רגע אחד הם שונאים אחד את השני, ורגע אחרי זה הם החברים הכי טובים. טוב דבר אחד בטוח, זה שהוא מוזר. האם הוא מרושע? אולי. הוא יודע לשלוח מבטי מוות ולדבר בטון מגעיל, אפילו יותר מדראקו שמדבר לבן מוגלגים. אבל מצד שני הוא היה נחמד שזה הגיע לאנבת' והוא הסמיק כמו עגבנייה שהם דיברו על הסרט הזה. הוא זרק עליה סכין, אני מזכיר לעצמי. הוא מרושע. אבל מצד שני, זה לא נראה כאילו אכפת לה. והוא ממש כעס שאמרתי שהוא ניסה לפגוע בה. הוא עבד עליך, הוא מרושע. אבל אפילו אמא שלו לא הגיבה בשוק והיא בהחלט נחמדה. אולי גם היא לא..

"אתה יודע הם באמת לא מורעלות" סאלי אומרת בחיוך. מפרשת לא נכון את המבט החושב שעל פני. היא לוקחת עוגיה ואוכלת, כדי להראות לי שהיא דוברת אמת. "למה הם כחולות?" אני שואל בסקרנות. "זה כמו מסורת שלי ושל פרסי" היא אומרת ובוהה בעוגיות. "מסורת?" אני אומר בבלבול. "כדי להוכיח שהכל אפשרי" היא אומרת. אני מחכה שתמשיך, אך במקום זה היא שותקת ולא מסתכלת לעיני. אני מבין שהזכרתי לה משהו עצוב בשאלותי ואני זע באי נוחות במקום. אני לוקח את אחת העוגיות ואוכל כדי לפצות אותה קצת. "וואו" זה כל מה שאני מצליח לומר. "אני מבין למה פרסי אוהב אותם, הם נהדרות." "תודה רבה" סאלי מחייכת שוב, אבל עדיין לא מסתכלת עליי.
"אני חושבת שהם סימו, אתה יכול ללכת לקרוא להם? כי אם לא, הם עוד השארו שם בחדר עוד הרבה זמן. חוץ מזה אני צריכה להחליף מילה עם דמבלדור בקשר ללמודים של פרסי.'' סאלי אומרת ונאנחת. אני מהנהן וקם. ''תלך עד סוף המסדרון ואז תפנה ימינה, הדלת השמאלית.'' היא אומרת ואני יוצא מהסלון הולך אחר הוראותיה.

אני נעצר מחוץ לדלת, היא פתוחה מאט ואני שומע אותם מדברים מבפנים. ''אל תדאג, יהיה בסדר'' אנבת' אומרת. ''כל מה שרציתי זה קצת שקט. בשבילך, בשבילי, בשבילנו ובשביל המחנה.'' פרסי נשמע כל כך עצוב. הבחור הזה באמת מבלבל אותי, אני לא מבין אותו. גם מה זה המחנה הזה שלהם, הם הזכירו את זה גם קודם. ''יהיה בסדר, כירון אומר שנהיה מוגנים שם. תחשוב על זה, נוכל ללמוד בבית ספר בלי מפלצות, בלי כלום. יהיה לנו טוב.'' אנבת' אמרה עכשיו מפלצות? מה נסגר איתם? פרסי עונה לה בלחישה משהו שאני לא מצליח לשמוע. ואחרי זה דממה, הנחתי שהם חזרו לארוז בשקט, אז החלטתי להיכנס ולקרוא להם.

אני נכנס והם פשוט היו שם, צמודים אחד לשני. פרסי בלי חולצה, שערו רטוב, ידיו סביב מותניה של אנבת', מצמידות אותה עליו. ידיה של אנבת' היו על עורפו של פרסי והיא צמודה אליו, מנשקת אותו.

והם פשוט עמדו שם והתנשקו בפה, כאילו בפה בפה. עם השפתיים והכל.
ואז הם שמו לב שאני שם...

רגע רגע, לפני שאתם סוקלים אותי במילים על הנשיקה הגרועה הזאת, תזכרו בבקשה שזה כתוב מגוף ראשון מהצד של הארי. בחור שהנשיקה הראשונה שלו תהיה רק בחג המולד וגם אז הוא יתאר את מה שהלך שם כ-''רטוב'' (לפי הסרט, לא זוכרת בדיוק מה כתוב בספר.)

במילים אחרות, הוא לא מבין בזה בכלל.
אז הנשיקה כתובה גם ככה.
אני מצטערת עוד היו נשיקות טובות בספר הזה מבטיחה.

השעה עכשיו 23:41 עדין יום חמישי אני הצלחתי לא אכפת לי מה אתם חושבים😝

וזהו לחפירה היומית.
אוהבת מלא והתגובות והכוכבים שלכם באמת עושים אותי מאושרת, אין עליכם.

סקיי🤙