זהירות: לפרסי יש שרביט

פרק שמיני- א'

הארי
נכנסנו לחדר והוא פשוט נשכב על המיטה כמו מת. אני בוהה בו רגע ואז יורד למטה חזרה לסלון.  הרמיוני ואנבת' יושבות שם ומדברות, ורון משחק גרסה מוזרה של מונופול, ביחד עם התאומים וסיריוס.

''הרמיוני, אכפת לך רגע?'' אני שואל. גורם לאנבת' להרים את מבטה אלי ולתקוע בי מבט חודר של 'שוב אתה?!'. מה עשיתי?
''זה בסדר אנבת', אני דקה חוזרת,'' אומרת הרמיוני וקמה. ''לא, זה נראה לי יקח לכם זמן. אני אתחיל לקרוא בינתיים, תהנו לרכל עלינו,'' היא אומרת ופותחת את הספר.
אני מסתכל על הרמיוני ומרגיש את פרצופי מאדים. ''הא והארי, רון נראה לי גם שונא את פרסי כמוך, יהיה לכם כיף ביחד. סורי שהראתי כבר להרמיוני שאנחנו לא מפלצות, אבל לא יזיק לכם להכניס קצת הגיון לשיחה שלכם.'' רון מרים את מבטו מהמשחק למשמע שמו ומסתכל על אנבת' במבט מלוכלך, ''אנחנו לא'' אנבת' מסמנת לו לשתוק עם היד, לא מסתכלת עליו בכלל, ומתחילה לקרוא. עכשיו גם רון אדום, אבל מכעס.
התאומים בוחנים את אנבת' ואני לא יודע לפי מבטם אם הם עומדים לתקוף אותה או לשבח אותה שהשפילה את רון.

''אנבת' אני... '' הרמיוני מנסה לומר, אך היא עוצרת אותה לפניה שהיא אפילו משלימה משפט, ''הרמיוני אין לך על מה להצטער, זה בסדר. די נפלנו עליכם ופרסי והשטויות שלו, זה הרבה לעקל. וכל העניין הזה שפרסי הוא נכד של משהו מאוד מרושע ובלה בלה בלה, הבנתי.
תבינו, אתם לא מזיזים לנו, אם בחרתם לשנוא אותנו תאמינו לי, לי ולפרסי יש דאגות גדולות יותר מחבורת ילדים שאפילו לא גמרו תיכון. אבל אם לא, אז את הרמיוני ממש נחמדה ואשמח להיות חברה שלך, אם תרצי. עליהם, טוב נחשוב. עכשיו לכו אתם מפריעים לי לקרוא.'' אנבת' אומרת ומחזירה את מבטה לספר.

''מצטער להרוס לך את הבועה אנבת','' סיריוס אומר, ''אבל הקוסם המאוד מרושע הזה שאת מזלזלת בו, די ביג דיל. למעשה אם לא שמת לב, הוא כל כך ביג דיל שאנשים פה לא אומרים את השם שלו אפילו. כל אחד בבית הזה איבד משהו בגלל 'הקוסם המרושע הזה' אז אנחנו מצטערים שקצת קשה לנו להתרגל לעובדה שהנכד שלו פשוט מסתובב פה בבית, לעובדה שיש לו משפחה אחרי שהוא הרס משפחות שלמות.'' אנבת' מטה את ראשה באלכסון ומצמצת לעברו את עיניה. ''אתה צוחק עלי?! פרסי לא מכיר את הבן אדם, יותר נכון פרסי מתעב אותו. הוא נטש את אמא שלו, הבן אדם שפרסי מעריך הכי הרבה בעולם. אתה לא יכול להאשים את פרסי על הקשרי דם הדפוקים שלו, זה לא אשמתו. בן כמה אתה?! תבלע את הסיטואציה שלמפלצת הזאת יש משפחה ותתקדם כבר, תתגבר על זה'' היא גוערת בו.
''את לא תגידי לי להתגבר על זה ילדה'' סיריוס אומר ונעמד, דופק על השולחן ומפיל חיילים ובתים על צידם. ''בגלל המפלצת הזאת אני ישבתי שלוש עשרה שנה בכלא הכי שמור ביקום, גיהנום מהלך עלי האדמות. באשמה שאני הרגתי את החבר הכי טוב שלי ואשתו ונסתי להרוג את הבן סנדקאות שלי, כי המפלצת הזאת צוותא עלי'' הוא אומר ומצביע אליה באשמה.
''אני יגיד לך טוב מאד להתגבר על זה סיריוס'' אנבת' אומרת ונעמדת, עוזבת את הספר ומתקדמת לעבר השולחן, ''אתה לא עומד להפיל את החיים הדפוקים שלך על פרסי, כי הוא לא אחראי לזה. אתה לא תהרוס אותו ותזכיר לו את זה בכל שניה שהוא נושם, אל תעז אפילו לחשוב על לעשות את זה,'' היא עומדת מול פרצופו ומביטה בו בעוז.