Complicated love/// LARRY STYLINSON

.3.

'הלכתי לשירותים וניקיתי את היין, לפתע ראיתי את הארי וקפאתי במקומי כי כל מה שרציתי באותו הרגע זה....'

ללכת משם, לא רציתי לדבר עם אף אחד, הרגשתי פגוע וחסר תקנה, אני כבר מבין שאין אהבה באוויר לבדי אני מרגיש את זה, הכל כאן מרגיש מאוס וחוזר על עצמו, אני רק רוצה ללכת הבייתה, מה כבר ביקשתי? להרגיש נאהב מבין הזוג שלי? זה לגיטימי לגמרי.

לפתע הארי אמר "אז מה אתה עושה פה" שאל ואני עניתי "בארוחה 'רומנטית' עם טרנר, מה אתה עושה פה" שאלתי בחזרה, "אני נמצא כאן בארוחה משפחתית, זה משעמם אני רק רוצה לצאת מזה" אמר וגיחך מעט בעייפות, "אתה באמת נראה משועמם, טוב לפחות שנינו משועממים כרגע" אמרתי בגיחוך, והוא רק הסתכל עליי, "היי, הארי אתה חיי" אמרתי וצחקתי מעט והוא פתאום נבהל וגם צחק.
"יש לי רעיון" פתאום אמר, "נו ספר" אמרתי בחזרה בקצת סקרנות והוא ענה "בוא נצא מפה אני ואתה למקום אחר" אמר, "אני לא יכול, אני בארוחה עם טרנר עכשיו" אמרתי לו, "ואתה באמת רוצה להיות פה, אתה נהנה בכלל?" שאל אותי ועניתי בכנות, "לא בדיוק" הוא צודק אני באמת לא נהנה פה, "אז תמציא משהו ותבוא, אני אהיה בחוץ בעוד 5 דקות תהיה גם אתה" אמר ואני הנהנתי בחיוב.

יצאתי מהשרותים והלכתי לטרנר, אמרתי לו "אני צריך ללכת אמא שלי צריכה אותי, אבל היה מאוד נחמד הלילה" והלכתי לפני שהספיק להגיד משהו, יצאתי לבחוץ וראיתי את הארי ליד המכונית המפוארת והשחורה שלו, הוא קרא לי להכנס למכונית ונכנסתי, חגרתי את עצמי ושאלתי אותו "הארי, לאן אנחנו הולכים?" והוא ענה לי בשיא הכנות "אנחנו הולכים לחוף" והנהנתי בחיוב.

שאלתי אותו שוב בדרך "תגיד למה אתה מנסה להתחבר אליי?" והוא לא החזיר לי תשובה אז הנחתי לזה ונשארנו בשקט בשאר הנסיעה עד שהגענו לחוף.

"בוא לואי, הגענו" שמעתי את הארי אומר בקול רך ויצאתי מהמכונית, הארי הוריד את נעליו ואמר לי "לואי תוריד נעליים אנחנו נכנסים למים" ואני הייתי מופתע, מאוחר עכשיו וקר למה שאני אכנס למים, אמרתי לו "אני לא נכנס" והוא צחק ואמר "קדימה לואי תוריד נעליים המים לא נושכים" וגיחכתי מזה, אני עדיין לא מאמין שאני באמת מוריד נעליים בשביל להכנס איתו למים.
"הארי מחר אנחנו מגיעים לבית ספר חולים" אמרתי לו והוא צחק ואמר "טוב לפחות נהיה חולים ביחד" ואני חייכתי וצחקתי.
לפתע הגיע גל וכמעט נפלתי אבל הארי תפס אותי ופנינו היו קרובות כל כך שכמעט התנשקו לבי פעם במהירות ודמי בער בעורקיי, בטני כאבה בגלל ההרגשה של הפרפרים אך מיד התאפסתי על עצמי והלכתי אחורה, אמרתי לו "תודה שתפסת אותי" וגירדתי בראשי במבוכה.
יצאנו מהיום והלכנו להתיישב בחוף, הארי הוריד את החולצה כי היא הייתה רטובה ושריריו היו בולטים ויפהפיים, היו לו שש קוביות מסורטטות על בטנו, הוא נראה כמו אל יווני ויפהיפה, הוא הסתכל עליי והוריד לי את החולצה גם כן, ואני שאלתי אותו "מה אתה עושה?" והוא רק ענה "אתה ספוג כמו כלב רטוב, תוריד את זה" אמר ונשכב על החול, לבי התחיל לדהור כשהסתכלתי בעיניו שוב ודמי התחיל לבעור בעורקיי, זה כאילו הרגשתי משהו שרציתי אבל לא ידעתי מה הייתה ההרגשה הזאת, האם זאת א-הבה? או כל דבר בסגנון, אני לא זוכר שהרגשתי התרגשות כזאת בזמן רב, "אז מה אנחנו מתכוונים לעשות?" שאלתי והוא ענה "לספור את הכוכבים וכל עוד לא נסיים לא נחזור הבייתה" אמר ואני רק צחקתי כי זה הרי ברור שאי אפשר לספור את הכוכבים, אך בכל זאת אמרתי לו "כמה ספרת עד עכשיו?" וגיחכתי וגם הוא פלט גיחוך קטן, "אפס אבל נוכל להתחיל עכשיו" אמר.