Secret love - Larry Stylinson (Hebrew)

Secret love - 6

נקודת מבט לואי:

המשמרת שלי סוף סוף הסתיימה, הלכתי לכיוון הבית כאשר נזכרתי באדם ההוא שביקש ממני לפגוש אותו. אני לא יודע אם להפגש איתו או לא, אבל הוא אמר שזה קשור להארי ואני רק רוצה לוודא שלא קורה שום דבר.

הגעתי לכתובת הרשומה בפתק שניתן לי, זה היה בניין משרדים גדול, מה שהיה די צפוי בהתחשב במראה של אותו אדם.

נכנסתי לבניין והלכתי לקבלה, שם ישבה אישה בשנות העשרים לחייה שהתרוצצה בין טלפונים למחשבים ״סליחה?״ שאלתי, לא היה נעים לי להפריע לעבודתה אך הייתי מוכרח.

היא הרימה את ראשה מהמחשב וישר סרקה את גופי, היא הלבישה על פרצופה פרצוף נגעל, כנראה בגלל שבגדיי לא התאימו למעמד המקום.

פאק! עכשיו נזכרתי שהאיש לא אמר לי את שמו. איך לעזאזל הוא מצפה שאני אמצא אותו?!

״מה אתה צריך?״ היא שאלה בטון לא חביב במיוחד, היססתי מעט לפני שהתחלתי לדבר, כי לא ממש ידעתי מה לאמר לה, הוצאתי את כרטיס הביקור שהוא נתן לי מכיסי והושטתי לה.

היא הנהנה וענתה לי ״קומה 12 משרד אחרון משמאל״ למה היא לא נחמדה אליי? למי אכפת שאני לבוש בבגדים יום יומיים?!

נכנסתי למעלית ולחצתי על הכפתור של קומה מס׳ 12. הדלת נפתחה בקומה ויצאתי ממנה, הקומה הייתה שקטה אך עדיין מלאה באנשים שמתרוצצים לכל כיוון עם מסמכים בידיהם.

התקדמתי במעלה המסדרון הארוך, עד המשרד האחרון משמאל. עמדתי מול הדלת אך לא דפקתי עדיין, מה אם זאת טעות?

ניערתי מראשי את המחשבות השליליות ודפקתי על דלת המשרד ״יבוא״ שמעתי את קול האיש מבית הקפה, לפחות לא טעיתי במשרד.

נכנסתי אל המשרד וסגרתי את הדלת אחריי, האיש ישב מאחורי שולחן עץ המלא בניירת וציוד משרדי על כיסא עור שחור, הוא הצביע על אחד משני הכיסאות שהונחו מולו, מסמן לי לשבת.

התיישבתי מולו ושילבתי את ידיי אחת בשנייה ״אני שמח שהגעת בסוף״ הוא אמר בקול סמכותי וגלגלתי את עיניי ״טוב די עם השיט הזה, מה אתה רוצה?״ שאלתי בעצבים, אין לי כוח שיזיין לי את השכל ובסוף אני לא אצא מפה עם מידע חשוב.

הוא נשען לאחור על כיסאו והתחיל לדבר ״טוב אז נתחיל עם זה שאין לי שום דבר על חבר שלך, פשוט ידעתי שזו הדרך היחידה לגרום לך להסכים לדבר איתי״

גלגלתי את עיניי, ידעתי שלא הייתי צריך לבוא ״תודה על כלום״ אמרתי בזלזול, קמתי והלכתי לכיוון הדלת אך היא הייתה נעולה ״נעילה בשלט רחוק״ הוא קרא לעברי.